חלקת מחוקק על אבן העזר קכט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סעיף יח[עריכה]

(א) תשובה מן הרב הגדול בעל ת"י מהר"ר ליפמן ז"ל להרב הגדול מהר"ר יונה ז"ל על השאלה אשר שאל ממנו שלום למר ולתורתו בכל עת ועונה הוא אהו' הגאון תפארת ישראל מחותני כמהר"ר יונה יצ"ו וכתבו קבלתי ואשר כתב מכ"ת ואומר וז"ל באתי בשאלה קטנה שהיה בגליל שלי בש"מ ונשתנה שמו בחולי כנהוג בו ביום נתן גט לאשתו לפוטרה מחליצה ומת והנה המסדר הגט כתב השתי שמות והקדים שם השני ואח"כ השם הראשון ולא כתב על שם הראשון דמתקרי והנה יש מקום לומר שלא היה ראוי לכתוב השם השני כלל כי לא הוחזק בו שלא קראו לס"ת וגם לא חתם בשטר רק שמת בו ביום וכך כתב מהרמ"י וגם דלא כת' דמתקרי ויש דעות בזה לפסול הנה האריך הב"י בא"ה סי' קכ"ט ומביא כל הדעות בענין זה וגם הביא קצת מזה בתשובת ר"מ מטראני וכן יוריני לי מכ"ת דעתו הנכונה בזה למעשה אם לפוטרה מחליצה אם לאו יש מקום לומר שהיא דיעבד שיכול האי גברא לומר לא אתסר עלי אחות החליצה ודי בזה עכ"ל והנה מ"ש מכ"ת בשם מהר"מ יפה והן הנה דברי הש"ע ודאי דעת מכ"ת שכתב כ"ת בשם מהרמ"י לפי שרמ"י ז"ל השמיט מ"ש בש"ע דיש מי שמצריך וכו' ובסמוך אכתוב מזה אם כדין השמיטו או דאף לש"ע שכתבו אפ"ה לענין דינא הלכה כסתמא ולא כיש מי שמצריך אך עכשיו אני אומר דאין למכ"ת ראיה לנ"ד דהתם לא במת ביומו מיירי אלא אדרבה בנשאר בחיים ואין קורין אותו בשם שני כלל הרי נעקר ונשתקע לכך אין לכותבו כלל משא"כ בנ"ד אעפ"י שעדיין לא הוחזק לא זהו מקרי עקירתו ושקועו וי"ל דמ"מ הואיל ועכשיו היום ההוא נשתנה בשמו זה בב"ה וגם המסדר הגט ושהיו שם לפחות מנין עשרה ידעו מזה אם מיתתו פוטרתו לחיי העה"ב לא זו היא עקירה כלל אבל מטעם אחר נראה לי לפסול וכמ"ש מהר"מ טראני בחלק ראשון בסי' קכ"ה בסופו (בשם סברת הפוסלים הגט) בנדון דמהר"ם טראני דהואיל ומת אין כאן שני שמות אלא שם השינוי והראשון נעקר לגמרי ע"כ סברת הפוסלים (והרב מטראני השיג על סברת הפוסלים כי אדרבא כיון שמת ע"י שינוי השם נשתנה שם חיים למיתה וחזר לשם הראשון והוי מפורסם וידוע כי כשמשני' שם א' בחולי ולא הועיל לו שינוי השם ולא נקרע גזר דינו שהוא א' מד' דברי' המקרעין גזר דינו של אדם ומת שאין מזכירין אותו עוד בשום דבר כי אם בשם הראשון כי לא נשתנה שמו אלא אם יחיה עכ"ל מהר"מ מטראני) ואף שסברת הפוסלי' הוא מפני שכך דרכן באותן הארצות שבשעת השינוי אומר ולא יקרא עוד וכן נראה מדבריה' מ"מ יפה תמה מהר"מ מטראני וס"ל דאדרבה שם הראשון עיקר שהרי אעפ"י שאומרי' כן אפ"ה נקראי' בשם הראשון ואף ברוב הפעמי' ושם יעקב יוכיח שנאמר ולא יקרא עוד וגו' ואעפ"כ הכתובי' מלאי אח"כ בשם יעקב וא"כ תמיהתו קיימת וחזר הדין שכשמת אין כאן שינוי שם כלל ומשמע ודאי דהגט פסול (אם כתבו שם השינוי) דהוי כשינה שמו ואף שכתב לעיל מהר"מ מטראני בתחלת הפיסקא וז"ל הרי הרמב"ם כתב בענין גט שלא ידעו המסדרין שנשתנה שמו וכתבו הראשון לבד שאם היו כותבין שם השינוי לבד הואיל ועדיין לא הורגל שמו ולא נודע בו אפילו במיעוט היה קרוב שלא להיות גט כלל ומותרת ליבם שם עכ"ל וא"כ אפשר לומר שכוונתו שבנכתבו שניה' דהוי גט (ולא ממעטינן אלא בכותב שם השינוי לבד) וא"כ יש לפרש ג"כ כדבריו של הרב מהר"מ מטראני שבסוף התשובה שהעתקתי' לעיל מ"מ הואיל ואפשר לפרש דבריו דאף בכתב שניה' לא הוי גט א"כ לא יצאנו מידי ספק ע"כ ובסוף דבריו סיים שאין להתיר האשה בלא חליצה והנה הרב בעל ת"י האריך עוד בתשובה זו במה שאינו נוגע עוד לדין הנ"ל וכוונתו בהעתקת התשובה הנ"ל שיובנו דברי א"א מ"ו הרב המחבר ז"ל מה שהשיג על דין הנ"ל ע"כ לא העתקתי:

והא לך מה שכתב א"א מ"ו הרב המחבר ז"ל, מ"ש הרב בעל ת"י דנראה לו לפסול הגט ממ"ש הרב מטראני בסוף סימן קכ"ה ותמה על סברת הפוסלי' דס"ל דכיון שמת אין כאן שני שמות אלא שם השינוי והראשון נעקר לגמרי והרב מטראני תמה עליה' דאדרב' שכשמת אין כאן שם שינוי כלל ומשמע ודאי דהגט פסול כשכתב שם השינוי דהוי כשינה שמו, המדקדק בדברי הרב מטראני יראה שלא עלה זה על דעתו כלל לפסול הגט למפרע מאחר שמת ונתבטל השינוי דאין לנו אלא השם שיש לו בשעת נתינת הגט ואם נחוש למיתה ולא נכתוב שם השני אדרבה יותר יש לחוש למה שאנו מצפים ורוב חולים לחיים וא"כ כשיקום בודאי יתקיים שם השני וכשבני אדם לא יקראו רק בשם השני ולס"ת פשיטא שיעלה בשם השני וא"כ נתבטל שם הראשון לגמרי מאי אמרת אף שיתבטל אח"כ מ"מ באותו שעה היה נקרא בשמו הראשון עדיין ולא גרע מחניכה לשעתו וא"כ מכ"ש שנאמר כן בשם השינוי אף שמת אח"כ ונתבטל שם השינוי מ"מ באותו שעה שקראוהו בשם החדש והיו מצפי' לתשועת ה' ולרוב חולי' לחיים ודאי באותו יום היה נקרא בשם השני כדי לבטל הגזירה ואין לך חניכה מפורסמת מזו ואלו היה דעת הרב מהר"מ מטראני לפסול הגט מכח שנתבטל שם השינוי לא היה כותב זה בסוף דבריו דרך גררא וכתימה על דבריה' רק היה לו להתחיל זה לעיקר עד שאתה שואל אם הגט כשר מאחר שלא כתבו שם השינוי רק שם הראשון לבד ואני אומר שאילו כתבו שם השינוי ג"כ היה פסול מאחר שמת ונתבטל השם אלא ודאי לא עלה זה על דעתו רק לסתור דעת החולקי' שעלה בדעת' מאחר שלא נודע מה שם יקראו לו אם יקום מחליו א"כ אין לו עתה רק שם השינוי והראשון נעקר לגמרי וע"ז כתב אדרבה כיון שמת איגלי מילתא דשם הראשון קיים ויפה כתבו שם הראשון זה הוא תורף דבריו אבל לפסול הגט מטע' זה דהואיל שמת נתבטל שמו למפרע זה לא עלה על דעתו הן אמת כי מטעם אחר כתב לפני זה שקרוב היה הגט להיות בטל אם היו כותבין שם השינוי לבד משם דלטעמיה אזיל דאין כותבין שם השינוי רק כשהוא שגור כבר בפי הכל ומ"ש בסמ"ק ששם השינוי עיקר אף על פי שקורין אותו תדיר בשם הראשון נדחק לפרש מהר"מ מטראני דמיירי דשם השינוי עיקר ותדיר בכל יום נזכר ג"כ בשם הראשון אבל עכ"פ הוא מיעוט דשם השני קורין אותו ז' פעמי' על דרך משל ושם הראשון נזכר ג"כ בכל יום תדיר אבל רק ג"פ כך הוא דעתו וע"כ כתב שאם היו כותבין בשם השם השינוי לבדו וכללו השם הראשון בוכל שום היה פסול לדעתו שמחזיק השם השינוי למיעוט ולפורתא אבל בכתיבת שני השמות יחד ובפרט בלא כתיבה דמתקרי כאשר כתב המסדר כפי אשר הובא בשאלה של הרב בעל ת"י לא עלה על דעת פוסק לפסול הגט ואף אם היה שם השינוי טפל ומיעוט לא נפסל הגט בהקדים הטפל לעיקר דלא פסלינן אלא אם כותבין הטפל לבדו וכוללין העיקר בוכל שום וכמ"ש הריב"ש ולמקצת פוסקי' אף אם כתב דמתקרי ע"ש העיקר ג"כ פסול אבל בכתיבת שני שמות יחד טפל ועיקר אין קפידא וכן פסק בש"ע והוא ברור ופשוט ואינו עולה על הדעת לפסול בהצטרף שם טפל ושם העיקר ובפרט בנ"ד שהכל יודעין בשם זה הטפל והיום סמכוהו באשישות והוא צריך לתשועת ה' לקרוע גזר דינו מהי תיתי לפסול הגט שכתבו גם שם זה וכל זה לדעת הרב מטראני אבל באמת אין דבריו מוסכמי' ונוחים דבאמת שם השינוי הוא עיקר אף שהרוב קורין אותו בשם הראשון וכמו שמבואר בב"י סי' זה דלא נסתפק הרב מהרר"פ אלא כשלגמרי שם השני נעקר ולפי פי' השני של הב"י בעובדא דמהרר"פ הוא ממש נ"ד ומשמעות לשונו שכל ספיקו היה אם שם השני עיקר לכתבו לכתחלה אף על פי שעדיין לא הוחזק אז יכתבו אותו לבסוף ואחר שלא הוחזק הא קמן דעכ"פ אינו עולה על הדעת לפסול אם כתבו שם השינוי לבד דאי בודאי טפל אינו פוסל מכ"ש בשם זה שהוא ספק טפל וספק עיקר ומכ"ש בנ"ד שכתב ושניהם זה אינו עולה על הדעת כלל דהא באמת שני שמות יש לו ביום הנתינה ובפרט שלא כתב דמתקרי ע"כ מצאתי:

סעיף כב[עריכה]

(ב) מצאתי כתוב על גליון סדר גיטין של מהר"י מרגליות בכת"י א"מ זקני אבי אמי הרב הגדול מהר"ר זנוויל ז"ל וזה לשונו מעשה בא' שחתם שמו פנחס חסר יוד וכתבו בגט חסר יוד ונעשה בהסכמה בקיבוץ כל חכמי העיר ולא חילקו בין הך לאליה או יונתן (המוזכר בסי' זה סעיף כ"ב וסעיף כ"ה) אף שיש לחלק וכן משמע בש"ע דלא כ"כ שהולכים אחר החתימה אלא באליה ויונתן וכיוצא בזה ובדוד ובנימין לא כ"כ (בסעיף כ"ו ובסעיף ל') מ"מ מפשטו דת"ה סימן רל"ג משמע כן וכן משמע במהר"ם יפה עיין עליו שכתב אחר כל הנהו דאזלינן בתר חתימות:

סעיף כח[עריכה]

(ג)    מלכא נעשית במוסכם וכתבו חסר בלא יוד. (ובתשובת מ"ו חמי זקני, במשאת בנימין כתב מלא ביו"ד:

סעיף לד[עריכה]

(ד)    ווילנא היה מעשה פה וכתבו בשני ווי"ן מטעם דכל מקום שאין קורין בפ"א כותבין כך בשני ווי"ן וכל מקום שלפעמי' נוטה לפ"א כגון פייבוש פרידא כותבין בחד וי"ו, גם שני הסעיפים הנ"ל מצאתי כתוב בכת"י מ"ו אמ"ז ז"ל על גליון סדר הגט מהנ"ל: