לדלג לתוכן

חיים תחילה/צא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אופן א"ץ

[עריכה]

והט אוזניך ושמע מ"ש בתנא דבי אליהו סדר אליהו זוטא פ"ך וז"ל וכך דרש רבי אליעזר הקב"ה מביא לעתיד כסא הכבוד ויושב עליו והכל נידונים לפניו, בתחילה קורא הקב"ה לשמים וארץ ואומר להם בראשית כל בראתי אתכם שנאמר [בראשית א א] בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובני גלו לבין אומות העולם ולא בקשתם עליהם רחמים, דנן ומעמידן לצד אחד וקורא לחמה וללבנה ואומר להם וכו' וקורא לכוכבים ומזלות כו' וקורא למטטרון ולאבות העולם כו' וקורא הקב"ה לכסא הכבוד כו' יע"ש. וא"כ נמצא דבהיות שהשמים והארץ נבראו תחילה להם הוקשה לו יתברך יותר, אמאי לא ביקשו רחמים על ישראל. א"כ לפי"ז יותר יגדל התימא על הצדיקים אשר יש בכל דור ודור שקדמו נשמתן של צדיקים לבריאת העולם כי הם צריכים לבקש רחמים על הדור, וכבר כתבתי בעניותי בס' הקטן תוכחת חיים פ"ב תוכחת מגולה על זה. והבאתי מ"ש בזוה"ק [סדר נח] דקרא הקב"ה לנח רעיא שטיא על שלא ביקש רחמים על הדור יע"ש באורך בס"ד. א"כ זהו הרמז לעיני כל ישראל בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ ומדבר אותם תחילה ולא ביקשו רחמים הם נענשים לעתיד לבא לכן תהיו אתם תמיד מבקשים רחמים ויהיה פי' לעיני כל ישראל עם עיני העדה, ראשי בני ישראל. וגם יש לרמוז תיבת בראשית נוטר' ב'קשו ר'חמים א'תם ש'רי י'שראל ת'מיד.