חיים יוסף/ברכת המזון בבית האבל/סעיף א

א. נהגו לומר בנוסח הזימון נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו. ומזכירים עניין האבלות בברכה שלישית, וחותם בה בא"י מנחם ציון בבנין בירושלים. ואם חתם מנחם ציון ובונה ירושלים יש לו על מה שיסמוך.

מחלוקת ראשונים בנוסח הזימון בבית האבל

כתב הרא"ש בכתובות (פרק א ס' יד) בשם רב פלטו ז"ל דהאידנא לית לן שורה, ולא ברכת רחבה, אלא מברכין אחר הזימון דיין אמת שופט צדק ואמת וכו'. ואין אומר נברך מנחם אבלים. ע"כ. אבל בסדר רב עמרם גאון (ברכת המזון לאבל) כתב שנוסח הזימון הוא נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו. ע"ש. וכ"כ האבודרהם (ברכת המזון לאבל) וז"ל: כל ז' ימי אבילות נהגו להוסיף בברכת המזון מענין האבלים. ומתחיל ואומר נברך מנחם אבלים שאכלנו משלו. ועונין השומעין ברוך מנחם אבלים שאכלנו משלו. וכן הסכים הרמב"ן. והביאו הטור (יו"ד סי' שעט). ע"ש.

נוסח חתימת ברכת ירושלים באבל

ובענין נוסח ברכה שלישית זה נוסח רב עמרם גאון בסידור שלו: נחם ה' אלקינו את המתאבלים, את אבלי ירושלים, ואת האבלים באבל הזה. נחמם מאבלם, שמחם מיגונם, כאמור כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו. בא"י מנחם אבלים ובונה ירושלים. ע"כ. וכ"כ הטור וז"ל: עוד מדכר מלתא דאבלים בבונה ירושלים, ומסיים בה מנחם אבלים ובונה ירושלים. ע"כ.

נוסח האבודרהם לחתימת ברכת ירושלים באבל

ומיהו באבודרהם הנוסח הוא: בברכה ג' כשיגיע עד במהרה תחזירנה למקומה אומר ונחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל זה. נחמם מאבלם ושמחם מיגונם, ככתוב כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו. בא"י מנחם לב האבלים. ובסדר רב עמרם חותם בה מנחם אבלים ובונה ירושלים. וקשיא לי לדבריו דהוי חותם בשנים ולכן חתימה ראשונה עיקר. עכ"ל. ולכאורה נוסח האבודרהם הוא נוסח ברכת רחבה. וכפי שהביאה הכלבו (סי' קטו) וז"ל: ברוך אתה ה' דיין הרחמים, שופט אמונות, שדננו דין אמת. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, צדיק אתה ה' וישר משפטיך, צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו, ואתה עתיד לנחם את ירושלים ואת אבליה, דכתיב (ישעיה סו, יג) כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו. ברוך אתה ה' מנחם לב אבלים. ע"כ. וכבר כתבו הגאונים שהאידנא אין לנו ברכת רחבה, ומה שמברכים ומזכירים עניין ניחום האבל בברכהמ"ז לאו משום ברכת רחבה נגעו בה, ולא באה במקומה. ובאמת הנוסח בכלבו (שם) בברכה שלישית בברכת המזון של אבלים היא מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים. כיע"ש.

דחיית הב"י לנוסח רב עמרם גאון

איברא שנוסח רב עמרם גאון והטור בחתימת ברכה שלישית בא"י מנחם אבלים ובונה ירושלים, דחאה הב"י (יו"ד שעט, ב) כשם שדחאה באבודרהם משום שאין חותמים בשתיים וכמו שאמרו בברכות (מט, ב). ויותר נכון לחתום ברוך אתה ה' מנחם ציון בבנין ירושלים. כיע"ש. וכ"כ רב עמרם גאון (סדר חג השבועות) שאמר רב נטרונאי גאון ז"ל בלילי ימים טובים שחותמין ברוך אתה ה' פורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל מנחם ציון ובונה ירושלים, אסור לחתום כך. שכך אחז"ל רבי אומר אין חותמין בשתים. ע"כ.

דחיית דברי הב"י מדברי הראשונים בברכת בונה ירושלים בשבת

אלא שמצאתי בראבי"ה (חלק א מסכת ברכות סי' קכט) שבשבת חותם בברכה שלישית בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים, ואומר קידוש היום באמצע, כדאמרינן בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו. ע"כ. וכן ראיתי באור זרוע (חלק א הלכות סעודה סי' קצט) וז"ל: פירש רבינו שלמה ובשבת מתחיל בנחמה בלבד. כלומר אינו צריך לא להתחיל ולא לסיים בשל שבת, אלא מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה. בנין ירושלים קרי נחמה כל היכי דמתחיל בין רחם בין נחמנו. עכ"ל. ופי' ר"ח בשבת בונה ירושלים בנחמה, ואומר נחמנו ה' א-לקינו ומסיים בנחמה, ונחמנו בתוכה כי אתה בעל הנחמות, ברוך א"י מנחם ציון ובונה ירושלים. ע"כ. וכ"כ בספר התשב"ץ (סי' שטז) שנהגו לומר בשבת נחמנו עד תחזירנה למקומה, ואומר אבינו רענו ולא מלכנו עד ותבנה ירושלים, ואז אומר רצה והחליצנו ומוסיף מנחם ציון ובונה ירושלים. ע"כ. ומוכח דלא חשו להא דאין חותמים בשתיים. ובשו"ת מהרי"ל החדשות (ס' נה) שמאן דחתים בתרתי, דתרוייהו חד עניינא כמו מנחם ציון ובונה ירושלים. ע"כ. ומינה דאין בזה חשש חתים בתרתי.

נוסח האבודרהם (מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים)

וכתב האבודרהם (ברכת הלחם, זימון, ברכת המזון) שהחותם מנחם עמו ישראל ובונה ירושלים טועה הוא דהויא חתימה בשתים, וק"ל דאין חותמין בשתים (ברכות מט, א). אבל מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים חדא היא שינחם עמו ע"י הבנין. ויש חותמין מנחם ציון בבנין ירושלים. כלומר מנחם הר הבית בבנין העיר וחדא נמי היא. ע"כ. וי"ל כמו שכתב הכלבו (ס' מה) לגבי קריאת המגילה שמברך אחריה בא"י הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והנפרע לנו מצרנו והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו בא"י האל הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע. ואע"ג דאמרינן אין חותמין בשתים, הני שתים שייכי אהדדי, ואין תשועה אלא בשתים, וצריכין אנו להוסיף שבח והודאה לאל על שתיהן, אחד שנפרע לנו מן האויבים, והאחרת גדולה מזו שהושיענו מידם ולא נפקד ממנו איש. דכתיב (אסתר ט, ב) ואיש לא עמד בפניהם. וזהו פלא ונס גדול בלי ספק אין כמוהו שלא נפגע אדם בהם. ע"כ. וכ"כ בית יוסף (או"ח ס' תרצב) בשם אורחות חיים (הל' מגילה אות ו). ע"ש. וכ"כ ר' אשר ב"ר שאול מלוניל בספר המנהגות (דף טו, ב) שאם חל יום טוב בשבת מברך מקדש השבת וישראל והזמנים. ונ"ב דלא מקרו שתים ואמרינן דאין חותמין בשתים. דהכי קאמר ברוך מקדש השבת והוא מקדשו ולא אנחנו. אבל הזמנים לנותן רשות להקדישם. ולא הזכיר הזמנים לקדשם בברכה אלא להודיע כי ברשותינו הוא לקבעם. וכן אפרש בואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות. ע"כ.

קושיא לנוסח מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים

והאמת תורה דרכה שגם נוסח מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים לא פלט מקושיא. וכמו שכתב הרא"ש (ברכות פרק ז סי' כב) וז"ל: מה שכתב רב אלפס ז"ל שחותם מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים. הקשה עליו רבי אפרים מהא דאמרינן לקמן דאין חותם מושיע בני ישראל ובונה ירושלים לפי שאין חותמים בשתים ומנחם עמו ובונה הוי נמי שתים. ויש מתרצים דאם היו אומרים מנחם עמו ובונה ירושלים הוו שתים, אבל מנחם עמו בבנין ירושלים חדא היא שינחם עמו ע"י הבנין. וה"ר יונה ז"ל היה אומר שגם זה חשוב כשתים, כמו שמצינו בהביננו (לעיל דף כט, א) שתיקנו וישמחו צדיקים בבנין עירך, שהוא מעין ב' ברכות על הצדיקים ולירושלים. אבל החותם מנחם ציון בבנין ירושלים לא הוה כחותם בשתים דירושלים וציון חדא הוא. עכ"ל. הא קמן שדעת ר' יונה שאין חילוק בין מנחם עמו ובונה ירושלים לבין מנחם עמו בבנין ירושלים אלא דמנחם ציון ובונה ירושלים חדא מילתא היא. וכמו שכתב הטור (או"ח סי' קפח) ע"ש.

דעת הב"י – מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים

אך למעשה כתב ב"י שם לגבי חתימת ברכת ירושלים בשבת וז"ל: ונראה לי שמה שתירצו לקושיית רבינו אפרים תירוץ יפה הוא, ומה שהקשה רבינו יונה ממה שאמרו בהביננו וישמחו צדיקים בבנין עירך, יש לומר דאע"פ שאפשר שירמוז לשתי ברכות מכל מקום פשטא דמילתא לא הוי אלא מעין ברכה אחת. וכיון שהרי"ף והרמב"ם ז"ל (שם ה"ה) הסכימו דחותם עמו ישראל בבנין ירושלים, וגם הרא"ש היה נוהג כן כפי מה שהעיד עליו רבינו, שפיר דמי לנהוג כן. עכ"ד . ובכל אופן החותם מנחם ציון ובונה ירושלים שפיר חותם, שלא אמר ב"י אלא שנכון יותר לחתום בבנין ירושלים, ומבואר טעמו משום שכך נהגו עמודי ההוראה, אבל קושטא קאי דכי היכי דמנחם ציון ובונה ירושלים חדא מילתא היא, הכי נמי מנחם ציון ובונה ירושלים חדא מילתא היא.

הכרעת ההלכה

ולענין הלכה כתב השו"ע (יו"ד שעט, ג) וז"ל: יש מוסיפים בברכה שלישית נחם ה' אלהינו את אבלי ירושלים ואת האבלים המתאבלים באבל הזה, נחמם מאבלם ושמחם מיגונם, כאמור: כאיש אשר אמו תנחמנו (ישעיה סו, יג) וכו' בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים. ע"כ. וכתב הש"ך (שם ס"ק ד) שאע"פי שמשמע מדברי השו"ע שאין לומר מנחם ציון ובונה ירושלים דה"ל חותמים בשתים, והכי אמרינן בש"ס פרק שלשה שאכלו (דף מט, א) דמושיע ישראל ובונה ירושלים הוה ליה חתימה בשתים דאסור. אבל בנחם שאומרים בתשעה באב איתא בכל הסידורים בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים. וצ"ל דמנחם ציון ובונה ירושלים כולו חדא מילתא היא. ע"כ. וכן מצאתי בשיורי כנה"ג (סי' קפח בהגב"י אות ה) שהביא מ"ש להגאון ר' שלמה אברהם הכהן להגיה בסידורים בתפילת נחם של תשעה באב שצ"ל בא"י מנחם ציון בבנין ירושלים, ולא ובונה ירושלים בוא"ו. והשיב לו שאע"פ שהגהתו נכונה, מ"מ נראה שהאומר מנחם ציון ובונה ירושלים לא משתבש, דציון וירושלים חדא מילתא היא. וכן מצאתי בש"ך יו"ד סי' שעט. ע"כ. ובשיורי כנה"ג או"ח (סי' תקנז) כתב ג"כ שאע"פ שיותר נכון לומר מנחם ציון בבנין ירושלים, מ"מ האומר מנחם ציון ובונה ירושלים לא משתבש. ע"כ. ואמנם ראוי לומר כנוסח המוסכם על שלושת עמודי ההוראה מנחם ציון בבניין ירושלים, אך עכ"פ אם חתם ובונה ירושלים יש לו פוסקים רבים לסמוך עליהם.