חיים טובים/שוחר טוב/יב
מזמור יב
[עריכה]מעשה בחסיד אחד שאבדה מטרונית קופסא מלאה דינרים. כזאת וכזאת תמצא בירושלמי בב״מ פרק אלו מציאות, ובמדרש רבה סדר עקב בשמעון בן שטח שקנה חמור, ובחכם שקנה כור חטים, ובאבא הושעיה שהיה כובס, ובר׳ שמואל ברומי, כיעויין שם.
אמר הקדוש ברוך הוא אני מלמעלה ואתה מלמטה. כנוסח זה הוא מחיית עמלק, דאמר הקדוש ברוך הוא כן לישראל, אלא דבעמלק אתערותא מלמטה תחילה, ואלו בלשון הרע הוא למעלה תחילה, וכפועל למעלה ולמטה.
יותר מעון דור המבול התם ה׳ למבול ישב דן אותם בישיבה ובגזל עתה אקום איני נפרע מהם אלא בקימה. הא לא אתייא כמאמר שהובא ברש״י לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, ובמדרש רבה סדר בא אמרו זה, אך אשכחן זה ההפרש בין כשדן לישראל בעמידה, לכשדן אומות העולם בישיבה, ועיין עמודי חיים עמוד דין ס״ב וזה הפך, ועיין בספר פי שנים מאמרים ערך דין אות ל”ו, ועוד קשה דלעיל מזמור ט׳ אמרו, דביקש זכות בזמן לישראל ולאומות העולם בשוה, ולו יהי דמצית למימר לאידך גיסא וחביביו שהן ישראל מדקדק יותר והוא בעמידה, ושלא יאמרו דמהפך בזכותם, ולא יהיו סותרים המאמרים, על כל פנים פש גבן מאי שנא דבזמן מבקש זכות ומבדיל בין יום ובין לילה, ואילו בהנהגת שעת הדין מקל או מחמיר בישראל, ומה הפרש בין זה לזה, ואנחנו לא נדע.
למה נקרא לשון הרע תליתאי. עיין תהלות ה׳ דף ל״ד עמוד ג׳ שחקר אמאי לא קרו רביעי, ותירץ בב׳ דרכים יעויין שם, ולפירושים אחרים שפירשו בתלתאי, עיין עיני כל חי דף ט״ו עמוד ב׳, יעויין שם לא שייך שאלתו, ודוק.
אמרות ה׳ אמרות טהורות. עיין לעיל מזמור א׳ בפסוק איש כלבבו, ולכך זכה דוד דבימיו נתקיים מזוקק שבעתים כדדריש אחר זה, והביאו רש״י בפירושו.
מה לך יוצא ליסקל על ששמרתי את השבת וכו’. עיין חזה דוד דז״ך עמוד ב׳ במאמר זה יעויין שם. והנה במקום לידקר, היה ראוי להגיה ליחנק עליה השלם ד׳ מיתות בית דין, והוא על קידוש ה׳ ובשעת דשם ובתוך רבים, ועיין אגדת אליהו חלק א׳ פ״ד דשביעית, בר״א החייט, ועיין מה שכתוב בספרי הקטן זכירה לחיים חלק ב׳ סדר בא פרשה ט״ו בעזר משדי, ועיין נמי להלאן במזמור י״ג בפסוק עד אנה אשית עצות בנפשי יעויין שם, ונמצא במפרשים שהביאו מאמר חז״ל כיון שגלינו מארצינו בדין הוא שלא נשמור את המצות, והיינו שאינן ביהרג ואל יעבור, אלא ביעבר ואל יהרג.