חזון איש/אורח חיים/קמד
סימן קמד
[עריכה]א) סוכה י"ט א' וממשך חד דופן בהדייהו רש"י והרא"ש ז"ל פי' שכל הסכך נמשך בחד דופן והוקשה להם ז"ל הלא כל סוכה סגי בשלישית טפח ופי' הרא"ש דכיון דעשה השלישית ארוכה גלי דעתו שאין סוכתו אלא בין הדפנות, וקשה וכי צריך סוכה לשמה הלא סוכת גנב"ך כשר וצ"ל שהקנים היוצאין לא נעשו לשם צל ולא לשם סוכה וכדאמר לעיל מ"ד הואיל ולגואי עבידי וכו', ומיהו קשה אי באמת לא נעשה לשם צל הו"ל כסכך פסול ולא שייך בו פסל היוצא מן הסוכה וכמש"כ הרא"ש סי' ג' וע"כ צ"ל כמו שפרש"י דקמ"ל דהן ג"כ בכלל סוכה וא"כ לא מצינו שהחסר תנאי הכשר יוכשר בשביל פסל היוצא וזה דעת הר"י שהביא הרא"ש סי' ג'.
ומיהו לשון הגמ' הא לית בהו הכשר סוכה משמע דבאמת לית בהו הכשר סוכה והנה בתו' י"ז א' ד"ה אויר כתבו דאם יש שיעור הכשר סוכה מן דופן האמצעי עד האויר כשר אף מן הצדדין ואף כנגד הפתח משום פסל היוצא ומה שכנגד הפתח הלא אין לו דופן האמצעית ואין לו אלא דופן אחת וכן מה שבצדדין אין דופן שלישית מתיחסת אליהן ואף את"ל דכיון דשלישית סגי בטפח חשיב מה שבצדדין כיש לו ג' דפנות אכתי באין לסוכה רק ב' דפנות וטפח אין להכשיר הצד שאצל דופן טפח שהרי דופן השני' אינה מתיחסת אליו שהרי אויר מפסיק ביניהן, ועוד דמלשון התו' משמע אף שאין בצדדין רחב ז"ט כדי שיעור סוכה ולמדנו דדין פסל היוצא מן הסוכה הוא אפי' כשאין כל הקנים יוצאים לפנים מן הסוכה אלא מקצתן ואין ברוחב היוצא ז' טפחים וגם אויר ג' טפחים מפסיק בין היוצא לדופן הנמשכת בהדיהו כשר, ולפ"ז קשה מאד למה נדחקו רש"י והרא"ש לפרש ביש להן שיעור ז"ט ויש להן הכשר דפנות.
וסוגיא דגמ' י"ד ב' נמי הכי מוכח דאמר בנתן נסר אפומא דמטללתא ועייל תלתא לגו פסול משום דפסל היוצא נידון כסוכה והו"ל כנסר ד' ואם איתא דפסל היוצא הוא בתוך מחיצות ודאי הוי הנסר סכך פסול ד"ט שהרי כל הנסר תוך הסוכה ונהי דבברייתא איצטריך לאשמעינן דחשיב עשוי לסוכה אבל לענין למפסל בד"ט לא אצטריך לאשמעינן שהרי אי איכא בסוכה ד"ט שלא נעשה לצל פוסל משום סכך פסול וכן סכך פסול ד"ט ג' מהן עשה לשם סוכה והטפח הרביעי לא עשה לשם סוכה ולשם צל נמי חשיב ד"ט למפסל וא"צ כאן למסמך מלתא לדין פסל היוצא, ומיהו י"ל דלמאי דסבר דהפכן על צדיהן כשר י"ל דעייל נסר תלתא תוך המחיצות וטפח לבראי נמי כשר אי חשב שהטפח לא יהי' לא לסוכה ולא לצל ואין כאן גזירת תקרה כיון שאין משמש אלא בג' ולכך סמך פסולו לדין פסל היוצא.
ואפשר דדעת הרא"ש לפרש דבאמת פסל היוצא לא נעשה לצל [ואפשר לפרש דמיירי בחשב בהדיא שלא להשתמש בהפסל דבסתמא אין הדבר מוכרח במה שהאריך את הדופן שאין דעתו להשתמש אלא כנגד הדופן דדלמא ניחא לי' טפי במה שהוא גדור יותר ומ"מ ישתמש כנגד כל הדופן הארוכה] ומ"מ מתכשר משום פסל היוצא ואע"ג דסכך פסול ודאי לא מתכשר משום פסל היוצא פסול שלא נעשה לצל קיל טפי שאין פסולו אלא במחשבה וקל לי' להיות נטפל לעיקר הסוכה וחשיב כולה סוכה, וזו כונת הרא"ש לישב פרש"י דמכשיר כל הסוכה אף חוץ לאצטבא ולמדה מפסל היוצא, ואע"ג דבחוטט בגדיש כתב הרא"ש סי' ל' שהשאר לא מתכשר משום פסל היוצא התם שאין בו אויר כלל תחתיו חשיב סכך פסול ממש אבל הכא בשעה שהונח למעלה אין פסולו רק משום מחשבה.
ונראה דהר"י שהביא הרא"ש סי' ג' פליג ג"כ בהא דהכשירו תו' בנשתייר מהאויר עד דופן אמצעית שיעור סוכה את כל הצדדים וכנגד הפתח.
ולענין הלכה כבר הכריע בשו"ע סי' תרל"ג סעי' ה' דאף חוץ לאצטבא כשר, וכן הכשיר הרמ"א סי' תרל"ב ס"ב, את הצדדין ואף כנגד הפתח, ולפ"ז פסל היוצא כשר אף שאין ברחבו ז"ט ואף ברחוק מן הדופן ג"ט ובלבד שיהא דופן כנגדו.
י"ז א' תוד"ה אויר, ואפי' מה שיוצא לחוץ לגמרי, צ"ע דהא בעינן דממשך חד דופן בהדיהו, ואפשר לפרש הא דאמר י"ט א' וממשכא ואזלא חד דופן בהדיהו היינו הדופן האמצעית שהיא לבדה מחוברת לפסל היוצא אבל הלשון ל"מ כן וגם אין לחדש נגד הראשונים ז"ל, ולכן נראה כונתם שיוצא לחוץ היינו שיוצא להלן מדופן הקצר.
רא"ש פ"ק סי' ל' ולא דיינינן לי' כפסל היוצא כו' דהא לא ממשכא חד דופן בהדי', ר"ל דכמו דלא מתכשר בלא ממשכא חד דופן שאין פסול גמור מתכשר מדין פסל היוצא ה"נ הכא בסכך פסול ומש"כ בק"נ אות קי"ד אינו מובן.
מ"א תרל"ג סק"ח הקשה מ"ש בסוכה עשוי' כצריף מותר לישן אף במקום הקצר ומ"ש בחקק בה להשלימה לעשרה אין מכשירין את סביבות החקק, ונראה דבעשוי' כצריף אין ראוי להכשיר משום פסל שזה הוי פסול גמור כל שאין אויר עשרה תחת הסכך אלא דבחד צד עשוי' כצריף עדיף דמקום הקצר לא חשיב בפ"ע אלא נטפל להסוכה וכמו שסמך לה הרא"ש סי' ל"ז לדין שיפוע אהלים, והכא בחקק אין דין שיפוע אהלים שאם יש חור בכותל פחות מטע"ט אינו נידון בשיפוע אהלים והלכך לא מתכשר מדין פסל.
ב) סוכה י"ד ב' כגון דאנחה אפומא דמטללתא כו', אי מיירי בסוכה גדולה ע"כ הנידון אי מותר לישן תחת הנסר ומפני שהוא פסל היוצא חשיב כנסר ד' והוי סכך פסול [דאלא"ה הוי כהפכן על צדיהן כיון שאין בסוכה רק ג"ט ועוד דפחות מד"ט סכך פסול ישנין תחתיו לדעת רש"י ותו' וש"פ] ומשכו ד"ט, ואף לר"ה יש לפרש כן ואע"ג דחשיבי כשפודין של ברזל ופשיטא דג"ט שהכניס הוא סכך פסול מ"מ אצטריך לאשמעינן דחשיב סכך פסול ד"ט ואין ישנים תחתיו לדעת הסוברין דפחות מד"ט ישנין תחתיו, אבל לישנא דברייתא משמע דהסוכה פסולה וע"כ בסוכה קטנה כמש"כ מהרש"א בשם המאור וא"כ עיקר אשמעינן דחשיב כהכניס ד' בתוך הסוכה וחשיב סכך פסול ולר"ה דהפכן על צדיהן נמי פסול לא אצטריך לאשמעינן דהא ג"ט בסוכה קטנה פוסל כדאמר י"ז ב' י"ט א', וע"כ לר"ה מפרשינן לה בהפכן על צדיהן א"נ בעייל תלתא לגו ואף בלא ממשך דופן בהדי' פסול.
ולשון רש"י ז"ל כפי שפירשו מהרש"א ז"ל א"א לישבו שאם איירי בסוכה גדולה ע"כ צ"ל דפסולה דקתני היינו לישן תחת הנסר ובזה אין נפקותא אם יש דופן אם לאו דאף אם נפיק בדופן עקומה אין ישינין תחתיו, ומה שפי' המ"א סי' תרל"ב סק"א דאם היה דופן ולא היה מכניס לפנים מן הדופן רק ג"ט היה כשר הדין אמת אבל לא הו"ל לרש"י ז"ל להזכיר דופן עקומה רק שאין כאן דופן להפסיק, וע"כ צ"ל שאין כונת רש"י כאן להקשות ולתרץ רק להדריך את התלמידים על הפשט שאין כאן ענין לדופן עקומה אלא הנידון אי חשיב ג"ט או ד"ט.
מ"א שם וא"כ לדידי' אף בסוכה גדולה כו' נראה דהמ"א פירש בדברי מהרש"א שאין דופן מפסיק בין הג"ט לטפח הנשאר ולפ"ז היה קשה לי' מש"כ מהרש"א דמ"מ פסולה אדרבא כיון דהכותל מפסיק חשיב כהכניס ג' והשתא ס"ל הפכן על צדן כשר ומוכח מדברי מהרש"א שאין כותל מפסיק וא"כ אף בסוכה גדולה שנתן נסר אצל דופן ועייל תלתא אין ישינין תחתיו, אבל א"א לקיים סברא זו שהרי אמרו בגמ' דלכך חשיב כעייל כל הנסר משום דהו"ל פסל היוצא ומבואר שאם לא היה דין פסל היוצא היה כשר וא"כ במפסיק דופן ודאי חשיב כהכניס ג' ולכן פי' המ"א דכונת רש"י דדופן מפסיק וכבר כתבנו דלשון רש"י עדיין אינו מיושב, וכונת מהרש"א נראה דהדופן יהי' חוץ לכל הנסר.
ולענין הלכה ודאי הדין כמסקנת המ"א שאם בפנים פחות מד"ט ישנין תחתיו אף שבולט בחוץ ואף מהרש"א ז"ל מודה בזה והמ"ב זללה"ה סי' תרל"ב סק"ז כתב שאין ישנין תחתיו ובשעה"צ כתב טעמו דהוי כהפכן על צדן ושהמ"א מסתפק בזה ותמוה מאד.
וכן בסוכה קטנה שנתן נסר ד"ט ועייל פחות מג"ט בפנים והשאר בולט אחורי הדופן דינו כסכך פסול פחות מג"ט בסוכה קטנה ומצטרף ולרש"י ישנין תחתיו.
ג) שו"ע סי' תרל"ב ס"א אבל ס"ק שאין בה אלא זע"ז כו' המ"א כתב דל"ד אלא אפי' חסר משהו לשיעור ז"ט בסכך הכשר וצריך לצרף סכך פסול אין סכך פסול מצטרף להשלים שיעורו כל שיש בסכך פסול ג"ט, ויש מקום לחלק שאם יש בסכך פסול ד"ט שהוא מקום חשוב לעצמו ואין ישנין תחתיו לכו"ע אז אי אפשר לחלק את הסכך פסול ולמחשב מיעוטו להשלמת הסוכה והרי קיי"ל דגם בסוכה גדולה ד"ט סכך פסול מפסיק, והכי מוכח בהדיא י"ח א' דמוקי ר"ה בדר"י בסוכה של ח' אמות והלא ר"ה בדר"י ס"ל לעיל ט"ו א' פרוץ כעומד אסור ומוקי מתנ' בנכנס ויוצא וא"כ ה"נ איירי במקום הפסל משהו יותר וא"כ א"צ לצרף רק פחות מג"ט מן הנסר להשלים השיעור ואפ"ה פסול וכ"כ תו' י"ז א' ד"ה אויר דבעינן שיעור סוכה מן הפסול עד דופן האמצעי, אבל אם כל הסכך פסול הוא פחות מד"ט דבסוכה גדולה ישנין תחתיו י"ל דכל שאין חסר בסכך הכשר אלא פחות מג"ט סכך הפסול משלימו שאין סכך הפסול חשיב טפי כשהוא בסוכה קטנה משהוא בסוכה גדולה, אלא שאין סוכה מתכשרא ע"י צירוף סכך פסול ג"ט אבל כשמתכשרא בצירוף פחות מג"ט שפיר מתכשרא ודינה כסוכה גדולה וישנים תחת הסכך פסול כולו [ולדעת תו' דאין ישנין תחתיו בסוכה קטנה ה"נ אין ישנין תחתיו אף חוץ למקום המשלים שיעור סוכה], וכ"מ בהדיא ברש"י י"ז ב' י"ח א' שפי' סוכה קטנה ששיעורה מצומצם וע"כ מצומצם עם האויר והסכך פסול קאמר ואם איתא דאף בסוכה של י"ט חסר משהו ג"ט סכך פסול פוסל אין כאן להזכיר שיעור מצומצם אלא הו"ל לרש"י לפרש סוכה קטנה שאין בה שיעורא בלא צירוף סכך פסול, ומה שהקשה רש"י י"ח א' דבפחות מג' ומחצה ליכא בב' פסלים שיעור סוכה והלא אכתי איכא לצרף משהו מהנסר אין ה"נ אלא רש"י קושטא דמלתא קאמר דכל הסוכה כשרה כיון דאין מפסיק ד"ט ביניהם.
וכ"מ ל' הר"ן שכתב דכיון דליכא בסוכה אלא ז' בעינן שלא יהא בה מסכך פסול ג' כו' ולפי דברי המ"א הו"ל למימר כיון שאין בה ז' בלא צירוף סכך פסול, ובאמת לא עדיפא לשון רש"י והר"ן מלשון השו"ע שכתב המ"א דלאו דוקא אבל גם לשון השו"ע א"א לישבו לדעת המ"א, והא דכתב בשו"ע דגדולה היינו שיש בה זע"ז מלבד הפסול הוא משום הכשר ד"ט אבל בפחות מד"ט אינו פוסל בס"ק אלא א"כ חסר לה ג"ט לשיעורא וצ"ע לדינא.
ואף לדעת המ"א י"ל שאם פחות מג"ט תוך הסוכה ומקצתו חוץ לסוכה ולא ממשך חד דופן בהדי' דלא הוי פסל היוצא כשר, ואע"ג דבסכך פסול ד"ט כה"ג נמי פסול [והא דאמר י"ד ב' טעמא משום דהוי פסל היינו דאי לא דהוי פסל היוצא נמצא דאינו משמש מן הנסר רק ג"ט והוי כהפכן על צדן] דחשיב כל מקום ד' כרשות לעצמו כמש"כ רש"י י"ז א', מ"מ בפחות מד"ט י"ל דכשר.
ד) נראה דהא דבס"ק פוסל ג"ט דוקא כשהן במקום אחד דנפיק מלבוד אבל נתן סכך פסול טפח ומחצה וסכך כשר ב"ט וטפח ומחצה ס"פ וב"ט סכך כשר שפיר מתכשר, וכן בנתן טפח ומחצה ס"פ וד"ט סכ"כ וטפח ומחצה ס"פ.
נראה דאע"ג דאויר וס"פ אינן מצטרפין לפסול את הסוכה כולה מ"מ כל שיש בין האויר וסכך פסול משך ד"ט אין ישנין תחתיו.
סוכה י"ד ב' דעייל תלתא לגו כו' למש"כ לעיל סק"ג אף בהכניס לתוכה פחות מג' טפחים ונקט ג"ט שיעור דליכא פסול משום גזירת תקרה וכן הוא ע"כ למאי דמפרש לי' בהפכן על צדן.
דינים העולים. גג הבולט מן הכותל ד"ט ועושה סוכה תחת גג הבולט והניח הסכך עד הכותל אם יש בסוכה י"א טפח כשרה ואין ישנים תחת הגג, ואם הסוכה פחותה מי"א טפח פסולה.
היה הגג בולט פחות מד' טפחים עד ג"ט אם יש בסוכה ז"ט חוץ ממה שתחת הגג כשרה וישנים אף תחת הגג.
ואם אין בסוכה ז"ט חוץ מתחת הגג לדעת המ"א פסולה, ולמש"כ לעיל אם יש בה ד"ט ומשהו חוץ ממה שתחת הגג יש לצדד להקל, אבל לא הוכרע להקל.
היה הגג בולט פחות מג"ט אף שאין בכל הסוכה רק ז"ט כשרה וישנין תחת הגג.
היה הגג בולט ד"ט או יותר והעמיד דופן גבוהה י"ט אצל כותל הבית חושב את הסכך פסול מן הדופן ולחוץ ואם לא נשאר ג"ט מן הדופן ולחוץ כשר אף בסוכה קטנה שאין בכולה רק ז"ט, ואם נשאר פחות מד"ט בסוכה גדולה שיש ז"ט מתחת הגג ולחוץ כשרה וישנין תחת הגג ובסוכה קטנה שאין בה ז"ט מתחת הגג ולחוץ לדעת המ"א פסולה.
ה) ד' א' ויש בה הכשר סוכה, פרש"י ז"ט, ונראה דאפי' אין מן האצטבא עד הפתח ג"ט לא סגי בפחות מז"ט ואין הסכך למעלה מכ' משלים שיעור סוכה כיון שאין הסכך במקום הכשר וגרע סכך שלא במקומו מסכך פסול, ומיהו כשיש ז"ט כשר הסכך למעלה מכ' מדין פסל היוצא ועדיף מסכך פסול כמש"כ הרא"ש דלמעלה מכ' לא מקרי סכך פסול.
ט"ז א' שאין שם חלל טפח במשך שבעה, לכאורה במשך ד"ט ומשהו סגי ומצטרף סכך פסול פחות מג"ט ואפשר דנקט מלתי' בגומר לחטטו בעומק ולא איירי במרחיבו אבל אה"נ דסגי בד"ט ומשהו.
י"ט א' וזה מצטרף ואין ישנים תחתיו, יש לעי' הלא ברובו בסוכה סגי וגברא באמתא יתיב וא"כ למה לא יישן תחתיו ואפשר דבראשו תחת האויר וראשו מעכב א"נ במיעוטו חוץ לסוכה, והר"ן כתב ומסתברא דוקא בשיש בו כדי לישן כלומר שעומד ראשו או רובו תחתיו נראה דלא יהיב הר"ן שיעורא באויר דא"כ לא שייך למימר ראשו או רובו אלא הו"ל למנקט שיעורא זוטא וגם לא ידעינן את האדם לשער בו ולשון הר"ן משמע דבאותו שישן משערינן אלא כונת הר"ן דהוא ישן רובו תחת האויר או ראשו תחת האויר אבל בלא"ה כשר וא"ת פשיטא דאם רובו וראשו תחת הסכך כשר דלא גרע ממיעוטו חוץ לסוכה י"ל דאם ישן תחת האויר ואמצע גופו תחת האויר וימינו תחת הסכך לימין ושמאלו תחת הסכך לשמאלו יש לפסול שאין כאן רובו בסוכה במקום אחד ואין מקצת הימין ומקצת השמאל מצטרפין כיון שיש הפסק אויר ביניהן, ולזה חידש הר"ן דכל שאין ראשו או רובו באדם כחוש תחת האויר אין האויר פוסל ומקרי כולה סוכה, והנה לדעת הר"ן אין נפקותא אם האויר במקצת הסוכה או שהולך ע"פ כולה.
נמצא לפ"ז לדינא אם אויר פחות מג"ט עובר ע"פ כל הסוכה ויושב ברוב ראשו או רוב גופו תחת האויר לכו"ע פסול [דברנו על פי הכרעת השו"ע כפרש"י דבאויר אין ישנים תחתיו] אין האויר ע"פ כולה [צ"ע אי סגי ברובה או בז"ט] ומקצת ראשו או גופו תחת האויר אפי' אמצע גופו תחת האויר לכו"ע כשר, היה האויר ע"פ כולה ואמצע גופו תחת האויר וקצותיו תחת הסכך ורובו בצירוף הוא תחת הסכך לדעת הרא"ש והרי"ו פסול ולדעת הר"ן והריטב"א כשר, אין האויר ע"פ כולה ורוב ראשו תחת האויר לדעת הר"ן פסול ולדעת הרא"ש כשר וקיי"ל בתרויהו להחמיר.
ו) כתב המ"א סי' תרל"ד סק"א שאם קרן אחת מן הסוכה נמשך לפנים ואין רחבו ז' טפחים הקרן הזה פסול כדין סוכה קטנה שאין בה ז"ט, והדבר תמוה דמ"ש מפסל היוצא מן הסוכה ואין ברחבו ז"ט דכשר וכמש"כ תו' והרא"ש י"ז א' וכמש"כ לעיל סק"א אלמא דכל שנטפל לסוכה גדולה לא אכפת לן במה שמקום הזה אין ראוי לתשמיש הגון וכל הנטפל לסוכה כסוכה ולא עוד אלא בנתן נסר ופסל נסר ופסל מצטרפין כל הפסלין לשיעור סוכה למ"ד באמצע ד"א וכדאמר י"ז ב' אע"ג דאין ישנין תחת הנסר כדאמר י"ד ב' אלמא דכל שיש שיעור בצירוף חשיב ולא מפסל במאי דאין לו ז' טפחים במקום אחד לתשמיש וה"נ בקרן הנכנס לפנים לא גרע מפסל היוצא ועדיף מני' ומה שנסתייע המ"א מהא דסוכה העשוי' קיטוניות ור"ל דפסלינן הקיטוניות משום למעלה מכ' ולא מכשרינן להו משום שהן נטפלין לגדולה והרי בעשה אצטבא מכשרינן חוץ לאצטבא משום פסל היוצא י"ל דהיה צו"ה לקיטוניות וצו"ה מפסיק אבל בפרוץ במלואה לגדולה באמת כשרה, ומיהו י"ל דכל שיש לקטנה ג' דפנות והגדולה מוגדרת ממנה בעומד מרובה חשיב כרשות אחרת אף בלא צו"ה ואפשר דדוקא התם בקיטוניות שיש בהן שיעור סוכה אינן נטפלות לגדולה אבל בפחות מז"ט נטפל טפי לגדולה, וכבר כתבו אחרונים ז"ל לנטות מדברי המ"א ומ"מ לא הכריעו בדבר.
ולכאורה לדעת המ"א צריך מחיצה בין גדולה לקטנה שבקרן דכיון דהיא פסולה אין דפנותיה מועילות לסוכה הגדולה ובעינן שיהא לגדולה דפנות מלבד מה שהיא פרוצה לקטנה, ולפ"ז לפעמים הקיטוניות פוסלות את הגדולה ומיהו עד ד"א יש להכשיר משום דופן עקומה.
מיהו המ"א כתב הטעם דהקרן פסול משום דצר לו לשבת שם והטעם הזה אי אפשר לקבל דא"כ כל פסל היוצא שאין בו ז' נמי וכן נסר ופסל נמי וכן סוכה קטנה שאויר פחות מג"ט משלימה נמי שהרי אין ישנין תחת האויר, וכיון שטעם המ"א ז"ל קשה נראה דיש להקל וההיא דקיטוניות ביש להן צו"ה, ועוד דדוקא בלית לי' לזוית שיעורא מתכשר בהיותו נמשך מסוכה גדולה אבל לטעמא דר"ז שאין כאן צל סוכה י"ל דהוי כסכך פסול ולא דיינינן לי' כפסל היוצא ולא הכשירו את הסוכה חוץ לאצטבא אלא לטעמא דרבה ורבא דכיון דעיקר סוכה שלטא בה עינא והיא עראי כשר כל הנטפל לה, וכן למ"ד דל"פ אלא בסוכה קטנה זע"ז ופי' תו' משום דנראה כלול י"ל כל שהוא בנוי בפ"ע והוא גבוה וקצר יש בו חסרון חיובי ולא מתכשר משום פסל היוצא.
ונראה דאם יש בקיטונא סכך פסול פחות מד"ט ישנים תחתיו אף שאין בקיטונא רק זע"ז או פחות דכיון דא"צ כאן צירוף סכך פסול שהרי הקיטונא כשרה מדין פסל היוצא הו"ל כדין פחות מד"ט בסוכה גדולה דישנים תחתיו, וכן בכל פסל היוצא שיש בו פחות מד"ט סכך פסול ואף את"ל דסכך פסול ואויר מצטרפין לד"ט לענין שאין ישנים תחתיו הכא אין אויר העולם מצטרף כיון שאין האויר בין הדפנות.
במ"ב בבה"ל הביא דברי הדה"ח דלא פסל המ"א אלא בקצר ואינו רחב ז"ט אבל ברחב ז"ט ואין בעומקו ז"ט כשר ובבה"ל שם פקפק עליו ודבריו ז"ל תמוהין דהלא בלשון המ"א מבואר שאין כאן פסול משום שחסר לי' שיעורא שהוא כמקום בפני עצמו אלא אע"ג שהוא שטח אחד מ"מ המקום קצר אינו ראוי לסוכה שצר לשבת שם וטעם זה לא שייך ברחב ז"ט ואינו עמוק ז' שהרי יכול לשבת בסוכה גדולה, וגם אי נימא דקצר נידון בפ"ע מ"מ רחב ודאי הכל שטח אחד והרי יש בזוית ז"ט על ז"ט שהרי שטח הגדולה משותף גם לזוית.