חוק שיקים ללא כיסוי
חוק שיקים ללא כיסוי מתוך
חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981
2001237
ס״ח תשמ״א, 136; תש״ן, 128; תשנ״ב, 74, 187; תשנ״ד, 297; תשנ״ו, 69; תשס״ב, 116; תשס״ד, 91; תשס״ח, 569; תשס״ט, 65; תשע״ב, 376, 582; תשע״ד, 736; תשע״ו, 868; תשע״ח, 252; ק״ת תש״ף, 856; ס״ח תש״ף, 398; תשפ״א, 311; תשפ״ב, 833.
קביעת תחילה: ק״ת תשנ״ח, 83. דחיית תחילה: ק״ת תשס״ד, 242; תשע״ט, 54.
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ח, ק״ת תש״ף, תשפ״א]
בחוק זה –
”בנק“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, המקבל פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;
”בנק נמשך“ – כהגדרתו בחוק סליקת שיקים, התשע״ו–2016;
”שיק“ – כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות;
”שיק שסורב“ – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול;
”חשבון“ – חשבון במטבע ישראלי שמושכים עליו בשיק;
”בעל חשבון“ – מי שרשום בבנק כבעל חשבון;
”מיופה כוח“ – מי שבעל החשבון ייפה את כוחו למשוך שיקים על החשבון והוא אינו בעל החשבון;
”מורשה חתימה“ – מיופה כוח בחשבון של תאגיד;
”פתיחת חשבון“ – לרבות רישום בחשבון של מיופה כוח או של מורשה חתימה, לענין משיכת שיקים מהחשבון;
”חשבון משותף“ – חשבון שלגביו רשומים בבנק יותר מבעל אחד;
”הכרזה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
(1)
הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
(2)
הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;
(3)
קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
(4)
(פקעה);
”המפקח“ – המפקח על הבנקים לפי פקודת הבנקאות, 1941;
”השר“ – שר המשפטים.
הגבלת חשבון והגבלת לקוח [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, ק״ת תש״ף]
(א)
חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון.
(א1)
סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות.
(א2)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסוים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א).
(ג)
(נמחק).
(ד)
(נמחק).
חשבון מעוקל [תיקון: תשנ״ב]
סירב הבנק לפרוע שיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון, לא ייחשב השיק כמסורב אם הוצג תוך ששים ימים מהיום שבו קיבל הבנק את הודעת העיקול.
לקוח מוגבל חמור [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2]
(א)
מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות (להלן – לקוח מוגבל חמור):
(1)
לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל;
(2)
מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.
(ב)
מי שהוא לקוח מוגבל חמור, יוגבלו כל חשבונותיו, וכן החשבונות המשותפים לו ולאחרים והחשבונות שבהם הוא מיופה כוח, למעט החשבונות שבהם הוא מורשה חתימה.
(ג)
שותפיו לחשבון של לקוח מוגבל חמור ובעלי החשבון שבו הוא מיופה כוח כאמור בסעיף קטן (ב), יוגבלו רק במשיכת שיקים מהחשבון, אך הם יהיו רשאים לפתוח חשבון אחר.
(ד)
הוגבל חשבון בגלל היותו של לקוח מוגבל חמור מיופה כוח באותו חשבון, והודיע בעל החשבון על ביטול יפוי הכוח של הלקוח האמור, תבוטל הגבלת החשבון.
הודעה על הגבלה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הבנק יודיע בכתב על חשבון מוגבל או על לקוח מוגבל לכל אחד מאלה: למפקח, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
(ב)
המפקח יודיע על לקוח מוגבל חמור לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
(ג)
המפקח יודיע לכל הבנקים על חשבון מוגבל, על לקוח מוגבל או על לקוח מוגבל חמור.
הודעה לאדם המבקש להצטרף לחשבון [תיקון: תשע״ב]
(א)
בסעיף זה –
”חשבון“ – חשבון שסורבו בו שיקים במספר שנקבע לפי סעיף 2(א1), חשבון מוגבל או חשבון שאחד מבעליו הוא לקוח מוגבל;
”הגבלה מיוחדת“ – הגבלה של אדם כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בסעיף 3ג.
(ב)
בנק לא יצרף אדם לחשבון כבעל חשבון או כמיופה כוח אלא לאחר שמסר לו הודעה על כל אלה:
(1)
מספר השיקים שסורבו בחשבון בשנים עשר החודשים שקדמו למועד הצירוף;
(2)
הגבלה, שאינה הגבלה מיוחדת, שהוטלה על החשבון או על בעליו, כולם או מקצתם, בשלוש השנים שקדמו למועד הצירוף, וסוג ההגבלה שהוטלה, לפי העניין;
(3)
הגבלה מיוחדת המוטלת על בעלי החשבון, כולם או מקצתם, במועד הצירוף.
תקופת ההגבלה ותחילתה [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2]
(א)
תקופת ההגבלה של חשבון מוגבל או של לקוח מוגבל היא שנה אחת.
(ב)
תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל חמור ושל חשבונותיו, כאמור בסעיף 3, היא שנתיים.
(ג)
תחילת ההגבלה ביום שצוין בהודעה של הבנק או של המפקח, לפי הענין, שיהיה לפחות חמישה עשר ימים מיום שההודעה נשלחה ללקוח.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), בנק שהודיע על הגבלה ובנק שקיבל הודעה על הגבלה, לא יפתח חשבון למי שלגביו נמסרה ההודעה מיום שהודיע או מיום שקיבל את ההודעה, לפי הענין.
לקוח מוגבל מיוחד [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ו, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
(1)
חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן – לקוח מוגבל מיוחד).
(2)
חייב שרשם לעניני המרכז כמשמעותו בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995 (בסעיף זה – רשם לענייני המרכז), הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א1)
חייב שבית משפט הכריז עליו שהוא פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א2)
אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי סעיף 2(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ״ה–1995, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(ב)
דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין סעיף 14(ב), ולענין סעיף 3(א)(2) לא יראוהו כלקוח מוגבל, ואולם המפקח לא יידרש למסור לבעל חשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיף קטן (א) הודעה לפי סעיף 3א(ב).
(ג)
תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת; בסעיף קטן זה, ”הרשות המוסמכת“ – רשם ההוצאה לפועל, רשם לענייני המרכז, בית משפט או בית דין רבני.
מהות ההגבלה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לקוח מוגבל לא יפתח חשבון.
(ב)
לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל.
(ג)
לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון.
חובות הבנק בחשבון מוגבל
(א)
לא יפרע בנק שיק שנמשך על חשבון מוגבל.
(ב)
לא יספק בנק טופסי שיקים למשיכה מחשבון מוגבל.
(ג)
לא יפתח בנק חשבון ללקוח מוגבל.
סייגים
(א)
על אף האמור בסעיף 5(א) רשאי בנק לפרוע שיק במשך חמישה עשר ימים מתחילת ההגבלה ובלבד שהתאריך הנקוב בו הוא מוקדם מתאריך תחילת ההגבלה.
(ב)
אי פרעון שיק מחמת הוראות חוק זה אינו גורע מכל זכות של אוחז לתבוע על פי השיק.
סימון שיק [תיקון: תשנ״ב]
שיק שהוצג לפרעון ולא נפרע מחמת הוראת סעיף 5(א), וכן שיק שסורב, יסמנו הבנק הנמשך, לפי העניין.
הודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון [תיקון: תש״ף]
(א)
הוצג שיק לפירעון ולא הייתה יתרה מספקת בחשבון שתאפשר את פירעונו, ישלח הבנק הודעה לבעל החשבון שעליו משוך השיק כדי ליידע אותו בדבר הצורך להפקיד כספים בחשבונו כדי למנוע את סירוב השיק עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים (להלן – המועד האחרון); ההודעה תישלח מוקדם ככל האפשר כדי לאפשר לבעל החשבון להפקיד בו כספים עד למועד האחרון.
(ב)
לא הופקדו בחשבון כספים המאפשרים את פירעון השיק עד המועד האחרון, יראו את השיק כשיק שסורב.
(ג)
המפקח רשאי לקבוע שהמועד להפקדת כספים בחשבון יהיה מאוחר יותר מהמועד האחרון, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתום יום העסקים.
הגבלת חשבון בידי המפקח
ראה המפקח שבנק לא הגביל בעל חשבון או חשבון שלפי הוראות חוק זה היה עליו להגבילו, רשאי הוא, במקום הבנק, לנקוט כל פעולה הדרושה לביצוע ההגבלה.
תיקון טעויות
הודיע בנק בטעות על הגבלה, יתקן את הטעות ויודיע על כך לבנק ישראל, וההגבלה תהיה בטלה.
ערעור [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, ק״ת תש״ף, תש״ף]
(א)
לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:
(1)
הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;
(2)
הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;
(3)
ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו;
(4)
נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק;
(5)
הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”הכרזה על שעת חירום“, ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק;
(6)
הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי סעיף 7א (בפסקה זו – הודעה), הבנק שלח הודעה לפרטי התקשרות שאינם תואמים את הפרטים שהלקוח מסר לו או שהמועד האחרון טרם חלף, ובשל כך סורב השיק.
(א1)
בית המשפט לא יקבל בקשה כאמור בסעיף קטן (א)(6), אלא אם כן התרשם שהלקוח היה יכול להפקיד בחשבון כספים שיאפשרו את פירעון השיק.
(ב)
לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו –
(1)
פגם שנפל בהתראה;
(2)
אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה.
סעד זמני [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה; משניתן הצו יחולו הוראות אלה:
(1)
המבקש לא יהיה רשאי לפתוח חשבון ובנק לא יפתח לו חשבון בתקופה שהצו עומד בתקפו;
(2)
התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה שנקבעו בסעיף 3ב.
(ב)
שיקים שסורבו בתקופה שבה הצו בתקפו, ייכללו במנין השיקים לענין סעיף 10.
(ג)
פרטי זיהוי [תיקון: תשנ״ב]
(א)
לא יפתח בנק חשבון בלי לרשום פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.
(א1)
לא ירשום בנק מיופה כוח או מורשה חתימה בחשבון בלי לרשום את פרטי הזיהוי שלהם, כפי שקבע השר בתקנות.
(ב)
ראה המפקח שבנק לא רשם את פרטי הזיהוי של בעל חשבון, של מיופה כוח או של מורשה חתימה, מחמת שסירבו למוסרם או מחמת שלא מסרו אותם, רשאי הוא להורות לבנק שלא לספק טפסי שיקים לאותו חשבון.
הטבעת פרטים אישיים [תיקון: תש״ן, תשנ״ב]
לא ימסור בנק טפסי שיקים, אלא אם כן מוטבעים עליהם פרטי זיהוי של בעל החשבון כפי שקבע המפקח בכללים (להלן – פרטים אישיים).
איסור הנפקה ללא אישור [תיקון: תש״ן, תשנ״ב]
(א)
לא ינפיק אדם טפסי שיקים, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1)
הוא קיבל את אישור הבנק שבו מתנהל החשבון שעליו מיועדים להימשך שיקים בטפסים האמורים;
(2)
על גבי טפסי השיקים מוטבעים הפרטים האישיים שאישר הבנק האמור למנפיק.
(ב)
לא יסרב בנק סירוב בלתי סביר לתת אישור כאמור.
(ג)
בנק שאישר למנפיק להנפיק טפסי שיקים, ימסור לו את הפרטים האישיים.
גילוי זהות המושך [תיקון: תשנ״ב]
אוחז בשיק שלא נפרע מכל סיבה שהיא, ימסור לו הבנק הנמשך, לפי בקשתו, פרטי זיהוי של המושך או של בעל החשבון כפי שקבע השר בתקנות.
דיווח
בנק שהגביל בעל חשבון ידווח על כך לבנק ישראל, ובנק ישראל יעביר לכל בנק את הפרטים בדבר ההגבלות, הכל כפי שקבע המפקח.
פרסום [תיקון: תשנ״ב, ק״ת תשנ״ח]
(א)
בנק ישראל רשאי לפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל כל חשבון ותאריך סיום ההגבלה.
(ב)
בנק ישראל רשאי לפרסם את שמות הלקוחות המוגבלים החמורים, בציון פרטי הזיהוי כפי שנקבעו בתקנות ואת תאריך סיום ההגבלה, בהתקיים אחת מאלה:
(1)
עברו ששים ימים מיום משלוח ההודעה לפי סעיף 3א(ב) ובתקופה זו לא הודיע בעל החשבון לבנק ישראל בדואר רשום על הגשת ערעור בצירוף העתק ממנו;
(2)
הערעור בוטל, נמחק או נדחה.
פרסום מוטעה [תיקון: תשנ״ב]
(א)
היה הפרסום כאמור בסעיף 14(ב) מוטעה, יפרסם בנק ישראל תיקון טעות באופן שבו נעשה הפרסום.
(ב)
נתבע בנק בשל פרסום מוטעה, יודיע על כך ליועץ המשפטי לממשלה.
(ג)
חוייב בנק לפצות את מי ששמו פורסם בשל פרסום מוטעה שנעשה בתום לב, ישפה אותו אוצר המדינה; שיפוי לפי סעיף זה יהיה בשיעור של שמונים אחוזים מהסכום שבו חוייב הבנק.
(ד)
חוייב בנק בפיצוי על פי הסדר על דרך של פשרה, בוררות או הסדר אחר, לא יהיה זכאי לשיפוי על פי סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להסדר האמור.
סמכות גילוי [תיקון: תשס״ב, ק״ת תשס״ד, תשע״ו, ק״ת תשע״ט]
בנק ובנק ישראל רשאים לגלות שלקוח או חשבון שלו הוגבלו, אם הגילוי דרוש לצורך ניהול חקירה פלילית על פי דין או לצורך ביצוע חוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016.
העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים [תיקון: תשפ״א]
(א)
הועברה פעילות פיננסית של לקוח מבנק מקורי לבנק קולט לפי הוראות סעיף 5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), יחולו לגבי ההעברה ההוראות שלהלן, עד תום התקופה שקבע הנגיד לעניין פעילות בשיק ובשיק ממוחשב לפי סעיף 5ב1(ג) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח):
(1)
אם סורבו בחשבון הבנק הקולט שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון הבנק המקורי, לא יימנו שיקים אלה בידי הבנק הקולט לעניין סעיפים 2(א) ו־(א1) ו־3א1(ב)(1);
(2)
הבנק הקולט ימסור לבנק ישראל, בעצמו או באמצעות גורם אחר שאישר המפקח, את פרטי החשבון של הלקוח בבנק המקורי ובבנק הקולט;
(3)
על אף האמור בסעיף 14(א) –
(א)
הוגבל החשבון בבנק המקורי ולא הוגבל החשבון בבנק הקולט, לא יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי סעיף 14(א);
(ב)
הוגבל חשבון בבנק הקולט, יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון בבנק המקורי כחשבון מוגבל לפי סעיף 14(א), גם אם לא הוגבל החשבון בבנק המקורי, בציון תאריך סיום ההגבלה בחשבון בבנק הקולט.
(ב)
ההוראות לפי סעיף זה יחולו נוסף על הוראות סעיף 5ב(א)(1) לחוק סליקת שיקים, התשע״ו–2016, שלפיהן רואים בנק קולט כבנק נמשך, ממועד העברת הפעילות כאמור בסעיף קטן (א) רישה.
(ג)
בסעיף זה –
”בנק מקורי“ – בנק שהוא בנק מקורי כמשמעותו בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);
”בנק קולט“ – בנק שהוא בנק קולט כמשמעותו בסעיף 5ב1(ב) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח);
”חוק הבנקאות (שירות ללקוח)“ – חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.
עונשין [תיקון: תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ד]
(א)
המושך שיק מחשבון מוגבל בתקופה שהוא לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור או לקוח מוגבל מיוחד, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או פי ארבעה מסכום השיק, לפי הסכום הגדול יותר.
(ב)
העובר על הוראות סעיף 11ב(א), דינו – מאסר שלוש שנים.
פטור מאחריות פלילית [תיקון: תשנ״ב, תשס״ד, תשע״ב־2, תשפ״ב]
לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי הוראת סעיף 88א לחוק האמור ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): לא ישאו בנק, בנק ישראל, החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986 ועובדיהם באחריות פלילית בשל מעשה או מחדל שעשו בתום לב לביצוע חוק זה.
פגם
בנק שלא מילא הוראה מהוראות חוק זה, רשאי המפקח לראות בכך פגם לענין סעיפים 8א ו־8ג לפקודת הבנקאות, 1941.
הגבלה כעונש נוסף [תיקון: תשנ״ב]
(א)
בית משפט בדונו בעבירה לפי סימן ו׳ של פרק י״א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, שכרוכים בה שיקים, רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, להורות שהנאשם או חשבונו או כל חשבונותיו, לרבות חשבון משותף והשותפים בו, יהיה מוגבלים לפי חוק זה, מתאריך שקבע.
(ב)
בית המשפט רשאי להטיל תקופת הגבלה ארוכה מזו הקבועה בחוק זה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
(ג)
בית המשפט רשאי לקבוע כי לענין סעיף 14(ב) יראו את הנאשם כלקוח מוגבל חמור.
(ד)
(בוטל).
הודעה לבנק ישראל [תיקון: תשנ״ב]
בית המשפט ימציא לבנק ישראל הודעה –
(1)
על כל עונש שהטיל לפי סעיף 19 או סעיף 436 לחוק העונשין, התשל״ז–1977;
(2)
על החלטות שניתנו בערעורים לפי סעיף 10.
סמכויות המפקח [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תש״ף, תשפ״א]
(א)
המפקח רשאי לקבוע בכללים –
(1)
לענין סעיף 7 – דרכי סימון שיק;
(1א)
הוראות ביצוע לעניין הפעלת סמכותו לפי סעיף 2(א2);
(1ב)
פרטי ההודעה בדבר הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי סעיף 7א, הגורמים שאליהם תישלח ההודעה והמועד שבו תישלח, וכן דרכי מסירתה ללקוח, ובלבד שדרכי המסירה יהיו אוטומטיות ויתאימו למגוון סוגי הלקוחות;
(2)
פרטים אישיים של בעל החשבון לפי סעיפים 11א ו־11ב;
(3)
פרטי דיווחים לענין סעיפים 13 ו־15א(א)(2);
(4)
דרכי המסירה וההצגה של פרסומים לפי סעיף 14.
(ב)
בנק הדואר [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הוראות חוק זה יחולו על בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי״א–1951; לענין חוק זה, הוראת תשלום של בנק הדואר תיחשב כשיק.
(ב)
לצורך ביצוע חוק זה יהיו נתונות למפקח הסמכויות הנתונות לו בסעיף 5(א) לפקודת הבנקאות, 1941, גם לגבי בנק הדואר.
(ג)
הפעיל המפקח סמכויותיו לפי חוק זה לגבי בנק הדואר, יודיע על כך למנהל בנק הדואר.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ב]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר, לקבוע –
(1)
באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת – סייגים לתחולת חוק זה;
(2)
את מי ירשום בנק כבעל החשבון לענין חוק זה בנסיבות מיוחדות;
(3)
פרטי הודעות לפי סעיף 3א, דרכי קביעת המועד לתחילת ההגבלה ודרכי המצאת ההודעות;
(3א)
פרטי הודעה לפי סעיף 3א1 ודרכי מסירתה;
(4)
את התנאים למשלוח התראות למושך שיקים שסורבו, מספרן, פרטיהן והמועדים והדרכים לשליחתן;
(5)
לענין ערעור לפי סעיף 10 – מועד להגשתו וסדרי דין ודיני ראיות מיוחדים לו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), רשאי השר לקבוע סייגים לתחולת חוק זה, שיחולו בעתות חירום, לרבות בתקופת הכרזה על שעת חירום, אם סבר כי בשל דחיפות העניין לא ניתן לקבוע את הסייגים בדרך הקבועה בסעיף קטן (א)(1); תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואולם לא החליטה הוועדה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך 21 ימים מן היום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו.
תחילה
תחילתו של חוק זה תשעה חדשים מיום קבלתו בכנסת, אולם –
(1)
סעיף 11 תחילתו עם פרסום החוק;
(2)
סעיף 14(ב) תחילתו ביום שיקבע השר בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
נתקבל נכנסת ביום כ״ז באדר א׳ התשמ״א (3 במרס 1981).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - משה נסים
שר המשפטים - יצחק נבון
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.