חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) מתוך

חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994

2001040

ס״ח תשנ״ד, 110; תשס״ג, 50; תשע״ה, 236; תשפ״ב, 222.

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשפ״ב]

בחוק זה –

”הורה“ – לרבות אפוטרופוס וכל מי שהקטין נמצא במשמורתו על פי דין;

”חוק הספורט“ – חוק הספורט, התשמ״ח–1988;

”חוק רישוי עסקים“ – (נמחקה);

”מדריך“ – בעל תעודת הסמכה לפי חוק הספורט להדרכה בענף הספורט של כושר גופני ובריאות, לרבות בעל היתר זמני לפי החוק האמור;

”מדריך לאימון קטינים“ – מדריך שתעודת ההסמכה או ההיתר הזמני שניתנו לו מעידים שעבר הכשרה מתאימה להדרכת קטינים במכון כושר, כפי שקבע השר;

”מכון כושר“ – מקום שבו מתאמנים במכשירים המפעילים את השרירים בתנאים של מאמץ גופני;

”מתאמן“ – מי שמשתמש במכשיר במכון כושר;

”קטין“ – אדם שלא מלאו לו 18 שנה;

”רשיון“ – (נמחקה);

”השר“ – שר המדע התרבות והספורט.

2.

[תיקון: תשפ״ב]

(בוטל).

3.

נוכחות מדריך [תיקון: תשס״ג]

(א)

בכל עת שמכון כושר מופעל, יהיה נוכח במקום מדריך, המלמד את דרכי ההפעלה של המכשירים שבו ומפקח על המתאמנים בו; השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגים מיוחדים של מכוני כושר שיהיו פטורים מהוראת סעיף קטן זה.

פורסמו תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (פטור מנוכחות מדריך בחדר כושר), התשע״ג–2013.

(ב)

(1)

על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א), בכל עת שקטינים מתאמנים במכון כושר יהיה נוכח במקום מדריך לאימון קטינים, והוא בלבד יהא רשאי, בכפוף להוראות שקבע השר לפי פסקה (2), ללמד קטין את דרכי הפעלתם של מכשירים במכון הכושר ולפקח על אימונו.

(2)

השר רשאי לקבוע הוראות בענינים אלה, בשים לב, בין השאר, לגיל הקטינים המתאמנים:

(א)

המספר המרבי של מתאמנים קטינים שמדריך לאימון קטינים יכול להדריך בעת ובעונה אחת;

(ב)

מגבלות גיל לגבי סוגי אימונים או לגבי הפעלה של סוגי מכשירים;

(ג)

כללי בטיחות שיחולו לגבי אימון והדרכת קטינים במכון כושר.

פורסמו תקנות מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (אימון קטינים במכון כושר), התשס״ה–2005.

4.

כשירות רפואית [תיקון: תשס״ג, תשע״ה]

(א)

מכון כושר יקבל מתאמן רק לאחר שהמציא לו שאלון רפואי הכולל הצהרת בריאות חתומה בידו המאשרת שאינו סובל מבעיות רפואיות העלולות לסכנו בשעת אימון במכון כושר (בסעיף זה – הצהרת בריאות); השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, יקבע את נוסח הצהרת הבריאות, והוא רשאי לקבוע סוגים של מכוני כושר שיהיו פטורים מהחובה לדרוש ממתאמנים הצהרת בריאות.

(ב)

השיב המתאמן בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יקבל אותו מכון הכושר רק לאחר שהמציא לו גם תעודה רפואית שבה רופא אישר שאין סיכון לבריאותו של המתאמן באימון במכון כושר (בסעיף זה – תעודה רפואית).

(ג)

היה המתאמן קטין, תצורף להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, הסכמה בכתב של אחד מהוריו לאימון במכון כושר חתומה בידי ההורה; הסכמה כאמור יכולה להינתן לאימון אחד או לסוגים של אימונים.

(ד)

מכון כושר ידרוש ממתאמן שימציא לו הצהרת בריאות אחת לשנתיים, ולעניין מתאמן שהמציא תעודה רפואית, ידרוש ממנו מכון הכושר להמציא לו תעודה רפואית אחת לשנה.

(ה)

מכון כושר ישמור הצהרות בריאות שמתאמנים השיבו בהן בשלילה על כל השאלות וכן תעודות רפואיות.

(ו)

השר, בהסכמת שר הבריאות ולאחר התייעצות עם ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בכל עניין הנוגע להצהרת בריאות ולתעודה רפואית, ובכלל זה הוראות לעניין מועד הנפקת תעודה רפואית ולעניין פרק הזמן לשמירת מסמכים לפי סעיף זה.

5.

[תיקון: תשס״ג, תשע״ה]

(בוטל).

6.

עונשין [תיקון: תשע״ה, תשפ״ב]

העובר על הוראות סעיף 3 ומי שמאפשר לאדם להתאמן במכון כושר בניגוד להוראות סעיף 4, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

7.

שמירת הוראות

חוק זה בא להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

8.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ג]

השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי לאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.