חדושי מהר"ל יורה דעה ה

סעיף א

ותודה קרבן נזיר שחיטתו פסולה דאיכא למיחש שמא עתה הקדישו וכו׳.

אלמלא הטעם רבינו [אולי צ"ל דרבינו] יש לפרש טעם אחר משום דכתיב וזבחת ואכלת כל שאתה שוחט לאכילה אבל כיון ששחט לשם קדשים נפסל לחולין שלא הותרה הבהמה בשחיטת סתיומת ועל טעם רבינו קשה הוה לי׳ למימר פסולה: