לדלג לתוכן

חבל נחלתו ל כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · חבל נחלתו · ל · כ · >>

סימן כ

סוכה בחדר מדרגות


שאלה

כפי הנראה בתרשים, בין שתי דירות המשתתפות בחדר מדרגות במפלס העליון, יש פתח עליה לגג בפתח יש יותר מז' על ז' טפחים. עלה הרעיון להשתמש בפתח בתור סוכה (לטעימות=נשנושים). האם ניתן להשתמש בקירות מסביב בתור דפנות לסוכה?

תשובה

א. הדפנות מסביב מגדירות את הסוכה, וכיון שהן רחוקות מן הסכך צריך להתבסס על דופן עקומה בכל הדפנות.

בכל מקרה אפשר יהיה לשבת ולצאת י"ח סוכה, רק ממש מתחת לסכך, ולכן רק אדם אחד יוכל לשבת מתחת לסכך, כל השאר הוא דופן עקומה שנדון עליה בהמשך.

נדון על כל דופן של הסוכה בפני עצמה.

ב. הדופן המחברת את שתי הדירות היא הפשוטה ביותר היא דופן שלמה, וצריכים לראות אותה כדופן עקומה עד לארובה של הסכך, ואין צריך לראות את הסכך כאילו הוא חבוט רמי. אלא במקומו הוא נחשב לסוכה, והדופן עבה.

ג. הדופן שמול הדופן המחברת – המעקה ממתכת, היא הבעייתית ביותר.

רוב הדופן בנויה ברזלים של שְׁתִי, ומעליהם מסגרת מתכת, המרחקים בין הברזלים פחות מג' טפחים.

דופן של שתי כשרה לסוכה. כתב הקרבן נתנאל (סוכה פ"א סי' לא): "היינו למה דקי"ל כר' יהודה דבשיירא התירו מחיצה של שתי. וכיון דבשיירא מותר לגבי סוכה הוי נמי דופן. מהרש"א ומהר"ם מלובלין". וא"כ מצד שהיא דופן שתי היא כשרה.

פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תרל ס"ט):

"היו דפנותיה גבוהים שבעה ומשהו והעמידם בפחות משלשה סמוך לארץ, כשרה, אפילו הגג גבוה הרבה ובלבד שיהא מכוון כנגדן; ואפילו אינו מכוון ממש, רק שהוא בתוך שלשה כנגדו, כשרה; ואם אינה גבוהה אלא עשרה טפחים, אפילו אין בדופן אלא ארבע ושני משהויין, כשרה, שמעמידה באמצע ואמרינן לבוד למעלה ולמטה, וחשוב כסתום; היו הדפנות גבוהות מן הארץ שלשה טפחים, פסולה".

אלא שהלכה זו אינה מספיקה לגבינו שכן המעקה רחוק מן הסכך ומעל המעקה יש תקרה המתחברת לארובה המסוככת.

פירוש הדבר שצריך להישען אף על דופן עקומה כדי ל'חבר' בין הדופן לבין הסכך. אלא שבין הדופן לבין התקרה יש אויר, במקרה כזה מחלוקת ראשונים אם ניתן לומר דופן עקומה.

כתב הטור (או"ח סי' תרלב): "אפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרבה שאנו רואין הדופן כאילו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה הלכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך הכשר לכתלים פחות מד"א כשירה ומיהו אין ישנים תחתיו כ"ז שיש בו ד"ט".

עולה מדברי הטור שאומרים גוד אסיק בדופן שאין מגיעה לסכך, ואח"כ ניתן להגיד דופן עקומה בסכך הפסול שמגיע עד הסכך הכשר.

באר הבית יוסף (או"ח סי' תרלב): "ומ"ש רבינו דאמרינן דופן עקומה אפילו אין הדופן אלא עשרה טפחים והגג גבוה ממנו הרבה וכו'. נראה שלמד כן מדפירש רש"י הא דתנן (יז.) הרחיק את הסיכוך מן (הדופן) [הדפנות] שלשה טפחים פסולה לאו בגובהה קאמר אלא במשכה פסולה דאויר פוסל בשלשה אפילו מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן דבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ארבע אמות היינו דחשבינן לסכך כאילו הוא מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאויר ליכא למימר הכי ואיני מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דאם כן גבי אויר נמי נימא הכי ע"כ".

"נראה מדבריו שאע"ג שהסכך גבוה מן הדפנות כמה אמרינן דופן עקומה להכשיר מדקאמר דאם כן גבי אויר נמי נימא הכי כלומר היכא שהסיכוך מרוחק מן הדפנות במשכה כמו במתניתין שנמצא אויר מפסיק בין הדופן ולסכך במשך ואם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרינן דופן עקומה לא הוה שייך לומר גבי אויר דריחוק דמשך דנימא דופן עקומה דכ"ש הוא".

"אבל הר"ן כתב בריש סוכה (ב. ד"ה בנה) גבי בנה בה אצטבא מן הצד פירוש דופן עקומה שרואים כאילו הדופן נעקם וכאילו הסכך כולו שמן הדופן ולאצטבא הוא הדופן אלא שנתעקם שכן דרכן של כותלים להתעקם. אבל אי אפשר לפרש רואין כאילו הדופן נתקרב לסכך דאי הכי היכי אמרינן לקמן (יז.) דאויר אפילו מן הצד פוסל בשלשה נימא רואין הדופן כאילו נתקרב ולא יהא פוסל אלא בארבע אמות שיותר קל לדופן להתקרב כשאין שם סכך מפסיק אלא ודאי היינו טעמא לפי שרואין הסכך כאילו הוא דופן וכשיש שם אויר מפסיק אין לומר כן. ולפי שיטה זו הדבר ברור שאין אוכלין באותו שיעור שבין דופן לאצטבא כיון שאנו דנין סכך שעליו כאילו הוא דופן ולפי שיטה זו גם כן על כרחך בשהדפנות מגיעות לסכך עסקינן אבל אין דפנות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה עכ"ל".

הב"י מלמד על כך שיש מחלוקת בין הטור לר"ן. אויר במקום הסכך פוסל לכו"ע בארבעה טפחים. אולם נחלקו אם הדופן לא מגיעה לסכך, והסכך שמעל הדופן הוא סכך פסול, האם אפשר להכשיר על סמך דופן עקומה – כטור, או שאין להכשיר – דעת הר"ן.

פסק השולחן ערוך (או"ח סי' תרלב ס"א):

"סכך פסול, פוסל באמצע בד' טפחים; אבל פחות מד', כשרה, ומותר לישן תחתיו. מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות, אבל פחות מד' אמות, כשרה דאמרינן דופן עקומה, דהיינו לומר שאנו רואים כאלו הכותל נעקם ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הכותל, ודבר זה הלכה למשה מסיני. הילכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקרה סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מארבע אמות, כשרה, ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו ארבעה טפחים. בד"א, בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים; אבל בסוכה קטנה, שאין בה אלא ז' על ז', בין באמצע בין מן הצד, בג"ט פסולה, בפחות מג' כשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור".

כתב המשנה ברורה (סימן תרלב ס"ק ד):

"כאלו הכותל נעקם וכו' – משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך. אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן דופן עקומה בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה".

כך באר בערוך השולחן (או"ח סי' תרלב ס"ד):

"י"א דלא אמרינן דופן עקומה אלא במחיצות המגיעות להסכך אבל אם אין המחיצות מגיעות לסכך לא אמרינן דופן עקומה [ר"ן וכ"מ שם] והטעם נראה דכל היכי דמפסיק אויר אפילו בגובה אין מקום להדופן לצרפה ואיך נאמר שהסכך הפסול הוא מן הדופן ונתעקם הלא אינו מגיע להדופן שבהצד מפני האויר המפסיק אבל הטור כתב דאמרינן דופן עקומה אפילו אין הדופן אלא י' טפחים והגג גבוה ממנו הרבה שאנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה ואז נאמר דופן עקומה עכ"ל כלומר שזה עצמו רואין כאלו הדופן עולה עד למעלה ואי קשיא א"כ גם באויר נימא דופן עקומה דאינו כן דדווקא באויר דפנות שלמעלה מהכשר סוכה שאין בו צורך י"ל כן ולא באויר שעל הגג שהוא עיקר מקום הכשר סוכה ולענין דינא יש להחמיר [וכ"כ הב"ח והמג"א סק"א, והט"ז סק"א האריך להקשות על המחמירים ולפמ"ש א"ש ודו"ק]".

נראה על כן שאין לצרף דופן זו לכתחילה, אף שיש ראשונים ואחרונים שהתירו. (ואולי בשעת הדחק ניתן סמוך עליה).

ד. נותרו שתי הדפנות שרובן דלת שעשויה להפתח ולהיסגר.

לסוכה זו רק שלש דפנות (ללא המעקה) כאשר שלש הדפנות מחוברות זו לזו. בסוכה כזו די בשתים כהלכתן ושלישית של שבעה טפחים וצורת הפתח. אף אם דלת אחת סגורה והשניה פתוחה, אין בדופן הפתוחה אלא צורת הפתח, וכטפח מימינו ושמאלו. ואין די בכך כדי להיות דופן שלישית לסוכה.

ה. דלת המשמשת דופן לסוכה יוצרת מספר בעיות הלכתיות. והן: מחיצה המתרת, איסור בונה וסותר בשבת ויו"ט, תעשה ולא מן העשוי לאחר פתיחתה וסגירתה, הנחת הסכך כאשר הדלתות סגורות.

במשנה אחרונה (סי' שטו אות ט) כתב: "סוכה שדלת או תריסי המרפסת משמשים כדופן הסוכה, יש מתירים לסוגרם אף שע"י כן מתיר הסוכה [כן נוטה הגרצ"פ (מקראי קודש סוכות ח"א סי' י אות ב), וכן הובא בשם הגר"ש ואזנר בקובץ מבית לוי (ח"ב עמ' כג), עיין שם בהערה טו שדימה זה למ"ש הרמ"א בסימן תרכו (ס"ג) שמותר לפתוח ולסגור הגג שעל הסוכה בשבת ויו"ט כיון שיש לו ציר, אולם בקובץ הנ"ל (ח"ג עמ' קנז) כתב בן הגרש"ו לחלק משם שאינו עושה מחיצה מתרת אלא אדרבה מסיר מחיצה וע"י כן ניתרת הסוכה, [ובמקראי קודש הנ"ל חילק באופן אחר משום דבגג הסוכה יש כבר סכך תחתיו ודמי למ"ש המשנ"ב בסק"ז לגבי פרוכת דלא הוי מחיצה כיון שיש שם כבר דלת ארון הקודש], וכן דעת הגרנ"ק (חוט שני ח"ב עמ' רסא), וכ"כ בשש"כ (מהדו"ח פכ"ד ס"מ), עי"ש שכתב שמותר אפילו לא היה עומד כמחיצה ברוחב טפח מע"ש. ועיין בספר ארבעת המינים כהלכתם (עמ' קסא) דעת הגרח"ק].

"ויש אוסרים". [בספר ארחות רבינו (ח"ב עמ' ריט) כתב דהקה"י החמיר בזה, וכתב שם שיראה תמיד להשאיר בתריסים חלק מהם סגורים בכדי הכשר הסוכה ואת השאר אפשר לפתוח, וכן דעת הגריש"א (ספר שבת היום עמ' קצח), וטעמו דשונה דלת לבנין שהפותחה או הסוגרה אינו עובר על איסור בונה משום שהבית בנוי כשיש דלת עם צירים, אבל במחיצה המתרת גם כשיש דלת עם צירים, אם אינה סגורה, הסוכה אינה מותרת. והגרשז"א הסתפק בזה (שלחן שלמה סק"ג, ח, וכן בהליכות שלמה תשרי, פ"ז סימן טז)].

וכן במשנה אחרונה (סי' תרלה אות יד) כתב:

"וכן הדין בדלת של הסוכה המשמשת לה כדופן, שבשעה שהניח את הסכך היתה סגורה, ולאחר מכן כשפותח את הדלת בטלה מלהיות דופן לסוכה, מ"מ כשאחר כך שוב סוגר את הדלת אין צריך לנענע את הסכך, כיון שנעשתה בכשרות" [(כה"ח (סקי"ח), מקראי קודש סוכות (ח"א סי' י"א), פקודת אלעזר (או"ח סי' תרל), חוט שני (עמ' רב). וכ"כ בשבט הלוי (ח"ח סימן קמו) בצירוף עוד צדדים להקל, וכתב שם דאף יכול להחליף את הדפנות שנפלו בדפנות אחרות ואין צריך להחזיר דווקא את אותם דפנות. ועיין בדברי הפוסקים שדימו דין זה למש"כ המג"א לעיל (סי' תרכו סק"ז) שמותר לסגור הגג על גבי הסוכה ואח"כ לפתחו, ואין בזה תעשה ולא מן העשוי כיון שנעשה בכשרות).]

"ויש שכתבו שאם נפלו הדפנות והחזירן קודם החג, עדיף לכתחילה לנענע את הסכך" [(שו"ת רב פעלים (ח"א סי' לד, ובח"ג סי' מ). וע"ע במקראי קודש (שם), וטעמם, משום דרק באופן שכבר נתקדש החג בעוד שהסכך על גבי הדפנות חשיב שנעשה בכשרות, דאז חל על הסכך קדושת סוכה, אך קודם שנתקדש החג לא חשיב שנעשה בהכשר)].

"ויש שפסלו בכל ענין והצריכו לנענע את הסכך גם כשנפלו הדפנות אחר שנכנס החג" [(שו"ת להורות נתן (ח"ח סימן לט), וכתב שם דלא דמי למש"כ במג"א הנ"ל שמותר לסגור הגג ואח"כ לפתחו, דשם לא פקע מיניה שם אוהל גם כשיש גג מעל הסכך, אבל בניד"ד שאין דפנות לסוכה, פקע מיניה שם אוהל. ועיין בספר הסוכה (ח"ב בירורים סימן ס) שהביא דעות רבות בענין זה להקל ולהחמיר".

וכך הסיק בפסקי תשובות (או"ח סי' תרל אות ג – ד):

"ביה"ל ד"ה שיעמיד: עיין בר"ן דבפחות משתי דפנות שלימות ושלישית טפח וצורת הפתח לא מהני אם יעשה כל הדפנות ע"י צורת הפתח דאע"ג דצוה"פ מחיצה גמורה לענין שבת וכלאים מ"מ לענין סוכה לא מהני וכו'. ואם שתי הדפנות כהלכתן ושלישית טפח עשויות מדלתות [ומצוי מאד במרפסות סגורות ע"י תריסים או דלתות הזזה, שאם בשעה שפתוחים הם אין ב' דפנות כהלכתן (דעריבן וכנ"ל אות א') ושלישית טפח (וכנ"ל אות א'), ואין הסוכה כשירה, ויש להקפיד על כך, ואם יש שם מעקה קבוע מברזלים בגובה י' טפחים, עיין לעיל הערה 16]. ממש (ולא רק צורת הפתח) הרי זה סוכה כשירה ללא פקפוק, אך רק בזמן שהדלתות סגורות, אבל כשאחד מהדלתות פתוח, ליכא הכשר סוכה. [כן סתימת כל האחרונים דלהלן הערה 20, זולת בשו"ת קנין תורה ח"ג סי' צ"ג דס"ל שכיון שיש דלת גמורה ככל דלתות הבית עם משקוף מלמעלה הרי זה דופן גמורה וגם כשהדלת פתוחה הסוכה כשירה, דתשבו כעין תדורו וגם בבית הדלת פעמים פתוחה ופעמים סגורה, וע"ע בדבריו בח"ד סי' ע"ה.]"

ומותר לפתוח ולסגור הדלתות בחול המועד סוכות ואין בכך משום תעשה ולא מן העשוי [כדלקמן סי' תרל"ה אות ב ועיי"ש שמ"מ בעת הנחת הסכך לפני סוכות יש לדקדק שיהיו הדלתות סגורות.] אבל ביום טוב ובשבת שבחג, כיון שפתיחת הדלתות גורמת לפסול הסוכה וסגירתן גורמת להכשיר הסוכה הרי יש בזה משום איסור בונה וסותר [מקראי קודש סוכות ח"א סי' י', אורחות רבנו ח"ב עמ' רי"ט בשם הגרי"י קניבסקי זצ"ל, שמירת שבת כהלכתה פכ"ד הערה קט"ו, ואף על פי שלעיל סי' תרכ"ו סעי' ג' התיר הרמ"א לפתוח ולסגור גג ע"ג סוכה שיש בו צירים, שאני התם שמעשה הכשר הסוכה קיימת, שהרי הסכך פרוס, אלא ע"י הסרת הגג מסיר מונע חיצוני הגורם שהסוכה תהיה פסולה, משא"כ הכא ע"י סגירת ופתיחת הדלת בונה וסותר את עצם המחיצה המתרת והאוסרת את הסוכה, וראה עוד בקובץ מבית לוי ח"ב עמ' כ"ג ומה שהשיגו עליו בקובץ הנ"ל ח"ג עמ' ק"ט וקס"ב.]"

"ואף אם אחד מב' הדפנות (או שתיהם) שהם לעיכובא עשויות מדלתות או תריסי הזזה הנפתחים אבל לא לכל אורכם אלא נשאר שם רוחב טפח אף בשעה שהדלת או התריס פתוח, יש לאסור לפתחן ולסגרן בשבת ויו"ט. [אף דהרמ"א בסי' שט"ו סעי' א' מתיר להוסיף על מחיצה המתרת הפתוחה מער"ש טפח, מ"מ יש לחלק דהתם במחיצה המתרת העיקר היא ההפרדה, וע"י שפתוחה טפח כבר נעשה תחילת ההפרדה ומותר להוסיף, משא"כ בסוכה ללא ב' דפנות שיש לכל אחד ז' טפחים, אין כלל שם סוכה עליה, וזה שפתוח טפח אינו נותן לנו כלום, כן מסיק הגרש"ז אויערבך זצ"ל בהוספות ותיקונים לשש"כ פכ"ד הערה קכ"ו, וכן משמע לאסור באורחות רבנו הנ"ל שמתיר לפתוח ולסגור הדלתות והתריסים רק באופן שישאר ב' דפנות שכל אחד ז' טפחים ושלישית טפח ולבוד ג' וצורת הפתח (וע"ע להלן אות ז' שסוכה כשירה גם כשאחד מב' הדפנות ד' טפחים, דאמרי' לבוד), וכן מסיק לאסור בקובץ מבית לוי ח"ג עמ' קנ"ו בשם הגרח"מ ואזנר שליט"א עפ"י פמ"ג מ"ז סי' שט"ו סק"א, ובמקראי קודש (שם) נוטה להקל אם נשאר טפח מבעו"י.]"

עולה מהאחרונים שנמנו ע"י שני הספרים המסכמים שאף אם בעת הנחת הסכך היו שתי הדלתות סגורות, הרי למעשה הם מחמירים שלא להשתמש בסוכה כזאת כשהדלתות פתוחות. ואין שלש דפנות שלמות.

בשאלה שלפנינו, כיון שכל דלת (=דופן) של משפחה אחרת הרי זה יצא מביתו לסוכה לשתות קפה ועוגה, וזה ילדיו החליטו לרדת למטה לשחק וסוכתו נפסלה באמצע אכילתו...

וכעין דבריהם הסיק בשו"ת אור לציון (ח"ד – באורים פרק כה – דיני דפנות הסוכה אות ד):

"בשו"ע בסימן תר"ל סעיף ג' כתב, היו לה שני דפנות זו כנגד זו, וביניהם מפולש, עושה דופן שיש ברוחבו ד' טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד משתי הדפנות וכשרה. וגם בזה צריך לעשות צורת פתח שיתן קנה מהפס על הדופן האחד. וי"א שאין זה צריך צורת פתח. ע"כ. והנה מצוי במרפסות שיש להן שתי דפנות מב' צדדין כראוי, אך הדופן השלישית היא מצד פתח הכניסה מהבית למרפסת, ויש שם דלת הנפתחת או שיש במקום המחיצה תריסים הנעים מצד לצד, ומקום הדלת או התריסים נצרך להכשר הסוכה, שכן אין בקיר שלידו שיעור דופן, ומהצד החיצוני של הסוכה אי אפשר לצרף דופן, וכגון שאין שם שיעור דופן או שבנה את הסוכה רק על חלק מהמרפסת, ויש לדון אם אפשר לצרף את הדלת כדי להכשיר את הסוכה".

"ונראה שכיון שבשעה שסוגר את הדלת יש דופן כראוי, הרי שבשעה שהדלת סגורה הסוכה כשרה, ובשעה שהיא פתוחה הסוכה פסולה. ועל כן יש להזהר ולהקפיד שבשעה שאוכל וישן שם, שתהא הדלת סגורה".

"ואין לחוש בפתיחת הדלת וסגירתה, משום תעשה ולא מן העשוי, וכפי המבואר ברמ"א בסימן תרל"ה סעיף א' שאין לעשות הסכך קודם הדפנות, וכאן הרי בסגירת הדלת עושה דופן לאחר הסכך. שהרי כתב שם הרמ"א שאם עשה טפח סמוך לסכך, מותר לסכך קודם שעשה שאר הדפנות, כמו החוטט בגדיש. וא"כ הוא הדין כאן שיש בכותל שמעל הדלת שיעור טפח סמוך לסכך שאין בכה"ג חשש תולמ"ה, ואפשר להניח את הסכך גם בשעה שהדלת פתוחה, וגם אפשר לסגור ולפתוח תמיד את הדלת".

"ועוד, שהרי כתב הרמ"א בסימן תרכ"ו סעיף ג', שמותר לעשות הסוכה תחת גגות העשויות לפתוח ולסגור, ומותר לסוגרן מפני הגשמים ולחזור ולפותחן, ואפילו ביום טוב שרי לסוגרן ולפותחן אם יש להם צירים שסוגר ופותח בהן, ואין בזה לא משום סתירה ובנין אוהל ביום טוב, ולא משום תולמ"ה. וראה מה שנתבאר בזה לעיל בפרק כ"ב תשובה ד' לענין מרפסת עם גגון, ובתשובה ה' לענין קביעת מזוזה, ע"ש, וא"כ יש מקום להקל אף כשאין שם טפח".

"וגם אין לחוש בפתיחת וסגירת הדלת בשבת ויום טוב, שאעפ"י שאין לעשות מחיצה המתרת בשבת ויו"ט, כמבואר בשו"ע בסימן תר"ל סעיף י"ב וברמ"א שם, וכן כתב הרמ"א בסימן שט"ו סעיף א', מכל מקום כאן שהדלת מחוברת ע"י צירים, דמי למש"כ הרמ"א המובא לעיל לענין סוכה תחת הגג, שאם יש צירים, מותר לפתוח ולסגור ואין בזה משום בונה וסותר. וראה גם בדברי הגר"ז שם סעיף כ'. (וראה בפרמ"ג סימן שט"ו משב"ז ס"ק א'). ועל כן אין חשש בפתיחת הדלת בשבת ויו"ט. (וראה גם בספר מקראי קודש סוכות סימן י' אות ב')".

"וכל זה הוא כשצריך את הדלת עצמה להכשר הסוכה, אבל אם לצד הדלת יש קיר, ואין צריך במקום הדלת להכשר הסוכה אלא צורת הפתח בלבד, וכפי האופנים המבוארים בשו"ע בסימן תר"ל סעיף ג' ובמפרשים שם, הרי שאין צריך להקפיד שתהא הדלת סגורה, והסוכה כשרה בכל אופן".

בשמירת שבת כהלכתה (פרק כד אות מ) התיר להשתמש בדלת כזו שנפתחת ונסגרת בתור דופן לסוכה. וכן עי' שו"ת באהלה של תורה (ח"ז סי' סא).

מסקנה

אין להסתמך על סוכה זו, ויש לבנות את הסוכה במקום אחר.