חבל נחלתו כט נח
סימן נח
ערי מקלט וערי לויים בחלוקת הארץ בספר יחזקאל
א. ביחזקאל (סוף פרק מז) נמצאים גבולות הארץ אשר תחולק לעתיד לכל שבטי ישראל, והם ממש מקבילים לגבולות הארץ שצוה משה רבינו (במדבר לד). פרש רש"י (יחזקאל מז, יד): "איש כאחיו - לא כהראשונה איש לפי פקודיו אלא עכשיו כל השבטים שוין וכמין שורת הכרם כל חלק וחלק מן הגבול המזרחי עד ים אוקיינוס למערב כמו שמפורש בענין ואין שני שבטים ברצועה אחת". היינו כל נחלות השבטים הן רצועות ממזרח למערב.
מצד מערב הגבול הוא הים התיכון. מצד צפון בערך קו מבוא חמת (אנטיוכיה?) ממערב למזרח. מצד מזרח הגבול עובר מאזור דמשק לאזור דרום הכנרת לאורך הירדן עד ים המלח.
מפרש רש"י (יחזקאל מז, יח): "ומבין הגלעד ומבין א"י - מצר מזרחי של ארץ כנען ואין עבר הירדן בתוך מצרים הללו כי אם ארץ כנען לבדה וכן בגבולין הממוצרים בתורה אין עבר הירדן בתוכם וכן פירוש המקרא הזה ומצר מזרחי לארץ כנען אשר בין חורן ודמשק העומדין לה במקצוע צפונית מזרחית כמו שאמור למעלה בענין ובין הגלעד וארץ ישראל אשר בעבר הירדן מזרחה".
"הירדן מגבול על הים הקדמוני תמודו - הירדן הוא מצר מזרחי שלה מגבול מקצוע הצפון הוא חצר עינן המפורש למעלה עד הים הקדמוני הוא ים המלח שהוא במקצוע דרומית מזרחית תמודו אורך מצר מזרחי ואף בתורה כך מפורש בגבול קדמה והיו תוצאותיו ים המלח במקצוע דרומית".
והגבול הדרומי מפרש רש"י (יחזקאל מז, יט): "מתמר - מיריחו שהיא עיר התמרים וכן ת"י".
"עד מי מריבת קדש - היא מדבר צין".
"נחלה אל הים הגדול - ומשם הולך הגבול עד נחל מצרים הנופל בים הגדול במקצוע דרומית מערבית ואף משה כך נתן גבול נגב ממדבר צין על ידי אדום ומונה והולך עד מעצמון נחל מצרים והיו תוצאותיו הימה".
ב. כל הארץ עפ"י גבולות אלו מחולקת ל'רצועות' שוות מצפון לדרום. וזה סדר נחלת השבטים מצפון.
דן, אשר, נפתלי, מנשה, אפרים, ראובן, יהודה, התרומה (תבואר בהמשך), בנימין, שמעון, יששכר זבולון, גד.
פרש רש"י (יחזקאל מח, א): "והיו לו פאת קדים הים - כלומר מפאת קדים ועד ים דן אחד הרי פירש האורך ולא פירש הרוחב ובברייתא דספרי בפרשת האזינו מה ת"ל יהודה א' דן א' אשר א' מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ"ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין"...
ג. הרצועה שמדרום לשבט יהודה שמשתרעת ממזרח למערב ורוחבה 25,000 אמה קרויה תרומה. התרומה היתה מיועדת לבית המקדש, לכהנים, ללויים, לנשיא ולגבעונים. (תרשימים ניתן למצוא במקראות גדולות הכתר על יחזקאל עמ' 324- 325 לפי תרשימים בכתבי יד).
לכאורה אם הלויים והכהנים יתרכזו במקומם ב'תרומה' אין צורך לתת להם ערי לויים (וכהנים) ומה בענין ערי מקלט.
והרי כלל בידינו מצוות התורה אינן בטלות וא"כ מה יהיה עניינן של מצוות אלו.
ד. ערי מקלט הן מצוה מן התורה – כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה): "והמצוה הקפ"ב היא שצונו להבדיל שש ערי מקלט כדי שיהיו מוכנות למכה נפש בשגגה ושיתוקן הדרך אליהם ויישירו אותה ולא יעזבו בה מה שימנע הבורח מלרוץ והוא אמרו יתעלה (שם יט) תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסנהדרין ומכות (ב ב ופ"ב) ושקלים (רפ"א ובפיה"מ) וסוטה. וכבר זכרנו (סוף מ' קעו) אמרם ערי מקלט אין נוהגות אלא בארץ".
וכן ערי הלויים הן מצוה מן התורה כאמור בספר המצוות לרמב"ם (מצות עשה):
"והמצוה הקפ"ג היא שצונו לתת ללויים ערים לשבת כי אין להם חלק בארץ. והוא אמרו ית' (מסעי לה) ונתנו ללויים ערים לשבת. ואלו העיירות גם כן ר"ל ערי הלויים הם ערי מקלט וקולטות על תאר מיוחד בהן כמו שהתבאר במכות (י, א)".
עוד מוסיף הרמב"ם (הל' רוצח ושמירת הנפש פ"ח ה"ד):
"בימי המלך המשיח מוסיפין שלש אחרות על אלו השש שנ' (דברים י"ט ט') ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה, והיכן מוסיפין אותן בערי הקיני והקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו ברית עליהן ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה (דברים י"ט ח' - ט') ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה".
היינו, נצטוינו על הוספת עוד שלש ערים מלבד שש ערי המקלט, ולכאורה זמן הוספת ערי המקלט הוא באותם ימים המסופרים ביחזקאל1.
ה. חפשתי הרבה מישהו שהעיר בנושא – ולא מצאתי.
נלענ"ד, כי ששת ערי המקלט בערך במיקומים שקבעו משה (דברים ד, מא) ויהושע בן-נון (יהושע כ) יהיו אף בימי מלך המשיח.
וכן ערי הלויים, כל השבטים יתחייבו לתת עוד ארבעים ושתים ערים לפחות ללויים, ברצועות הנחלה השבטית שכל שבט יקבל. ואותן עיירות תקלוטנה רוצחים בשוגג כאמור במס' מכות.
ולכן, המפרשים אינם מזכירים במאומה. ובכל שבט ושבט תהיינה ערי לויים למקלט, ואף ערי המקלט תהיינה לקלוט רוצחים בשוגג.
ונראה שלא כל הלויים ולא כל הכהנים יתגוררו ברצועת התרומה אלא אותם שלא יגורו בעריהם.
ו. כתב באילת השחר (דברים יט, ח):
"ואם ירחיב ה'. פרש"י כאשר נשבע לתת לך ארץ קני וקנזי וקדמוני. משמע שגם בימות המשיח יהיו רוצחים שהרי את הארצות האלו יקבלו אז (ויוסיפו ערי מקלט משום ששטח הארץ יגדל ולא משום שיהיו אז יותר רוצחים), והמנחת חינוך (מצוה תק"כ) כתב שזה גזה"כ דמצד הסברא לא יצטרכו לערי מקלט לעתיד לבוא כי רק שלו' ואמת וטוב יהי' עי"ש, ועדיין צ"ב דמאחר שלא יהיו רוצחים למה יצטרכו להוסיף ערי מקלט (ועי' ערל"נ מכות ט' ב' על הגמ' בגלעד שכיחי רוצחים, ובמש"ח, ובנחל איתן סימן א' ס"ק ו')".
וכן כתב המנחת חינוך (פרשת שופטים מצוה תקכ אות א):
"ונראה אף דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהיה לכל העולם דין א"י כמו שמבואר בר"מ פ"א מה' תרומות ובפ"ה מה' מלכים דמלך ישראל שכובש מדינות אחרים אחר שכובש א"י כולם יש להם קדושת א"י וזה מהספרי ובודאי מלך המשיח כתורה יעשה ויכבוש קודם א"י האמורה בתורה ואח"ז יכבוש בודאי כל העולם וע"ז אמרו בגמ' עתידה א"י שתתפשט בכל העולם היינו דמלך המשיח יכבוש את כל העולם ויהי' לכל העולם דין א"י לכל הקדושות שבא"י מ"מ א"צ להפריש רק עוד שלשה ככתוב בתורה והוא גזה"כ כי מצד הסברא לא יצטרכו לערי מקלט לע"ל כי רק שלום ואמת וטוב יהיה בימי המלך המקוה ב"ב רק גזה"כ לעשות המצוה הזאת וגזה"כ שיהיה ס"ה תשעה כ"נ".