חבל נחלתו כט יד
סימן יד
שעון חול בשבת
שאלה
האם ניתן לשחק בשעון חול בשבת או למדוד זמן לפעולות משחק ע"י שעון חול.
תשובה
א. לשעבר, שעון חול היה משמש למדידת יחידת זמן מדויקת כמשך הריקון של הכלי העליון לכלי התחתון, כל שעון חול היה מודד יחידת זמן אחרת לפי גודל הכלי, כמות החול וגודל החור שבין שני הכלים. בימינו אין משתמשים בשעון חול אלא למשחקי ילדים או למדידת זמן מדויקת לפעולה מסוימת כגון בישול ביצה וכד'.
שעון החול נדיר מאד לשימוש במציאות ימינו, ומשמש לגדולים לקישוט בלבד, ולקטנים למשחק.
ב. הביא הבית יוסף (או"ח סי' שח, נא): "כתוב בתשובות מהרי"ל (סי' ר) טלטול השעות שמעתי כבר שנשאו ונתנו בדבר לפני מה"ר וייפ"ש ז"ל ולא מצאו איסור ברור ואפילו הכי היתר ברור לא אמר בה, לפי שנתפשט האיסור, ויש לומר דהוי כלי שמלאכתו לאיסור דלמדידה נעשה. ואף על גב דלמצוה שרי מדידה (שבת קנז.) מאן לימא לן דהא חשיב מדידה של מצוה, דאי משום שלומד על ידו אם כן יתלה לימודו משום איסור ויהא שרי וחלילה. ואף על גב דלאו מדידה גמורה היא מדידת הזמן מכל מקום יש לדמותה. ואחרי אשר גדול הדור גמגם בו, מי יבוא אחרי המלך אשר כבר עשהו. ומה ששמעתי על של חול ואדוני כתב חוליות ואיני יודע אם רצה לומר שמראות בצל על ידי החוליות ומכל מקום מנא ליה לחלק ואפשר דגרע טפי דמודד הצל ממש עכ"ל".
עולה שאף הראשונים בימיהם לא מצאו בו סיבה להחמיר בטלטול שעון חול ושעון שמש, ובכ"ז החמירו בו.
ג. עפ"ז פסק השולחן ערוך (או"ח סי' שח סנ"א): "מה שמורה על השעות שקורין רילוז"ו, בין שהוא של חול בין שהוא של מין אחר, יש להסתפק אם מותר לטלטלו (וכבר פשט המנהג לאסור)".
היינו בין שעון חול ובין שעון שמש אסרו לטלטלו אע"פ שמדידת זמן אינה מדידה ברורה.
הסביר בערוך השולחן (או"ח סי' שח סע"ג): "והטעם דדמי לכלי של מדידה ומלאכתה לאיסור ואי משום שעל ידה יודעין הזמן להתפלל וללמוד מ"מ עצם המדידה אינה מצוה וכי יוכל לעשות מצוה ע"י דבר האסור [מג"א סקע"ח בשם מהרי"ל], ועוד דהא לזה אינו מוכרח לטלטלו בידיו דביכולתו לבא ולראות כמה שעות כעת על היום".
והוסיף המשנה ברורה: (סי' שח ס"ק קסח): "ובזיי"גער שלנו יש להתיר [פמ"ג ומחה"ש וש"א] ודוקא הקטנים שקורין טאשי"ן אוה"ר אבל הגדולים שקורין וואנ"ד אוה"ר אסור לטלטל ואפילו אותן כלי שעות העומדין בתיבה על הקרקע יש להחמיר בטלטול אם לא לצורך מקומו [שע"ת]".
ושעון יד, או לפי הנהוג בזמנם שעון שמניח בכיס ופועל על מנגון קפיצים, מתיר בשבת אע"פ שמשמש למדידת זמן ולאו דוקא זמן של מצוה.
ד. כתב בשו"ת פנים מאירות (ח"ב סי' קכג): "אבל האוהר"ן שלנו אין להם מדידות החול ולא מדידות הצל אלא שהוא משער הזמן ולדעתי אין איסור אפילו בשבת למשוך ע"י האופן השלשלת הקטן ואח"כ הולך השלשלת לאט לאט וע"י תחבולה זו הולכים האופנים ומראים השעות לא ידעתי שום איסור מזה מידי דהוי אמטה רפוי' דמותר להדקה וכן כוס של פרקי' כיון שאין דרך להדקן מותר להחזירו ק"ו למשוך השלשלת זו שמתחילה עשוים לכך שלא תעמוד על מקומה אלא יורדת בהו בהדרגה מעט מעט וע"י תחבולה זו מגלגלים הגלגלים ומראים השעות אין איסור בזה וא"כ אין הכלי זה מלאכתו לאיסור, ותכשיט גדול הוא שמשתמשים בו גדולים ושרים נכבדים ואין זה דומה למדידות החול ולמדידות הצל. ואין לומר כיון שמשער השעה זה הוי כמו מדידה זה אינו דהא מצינו ביומא שלפי דברי הר"י היה הולכין מיל וחוזרין מיל ושוהין מיל וע"כ הי' משערין באיזה שיעור שהי' להם בצל וא"כ אין השיעור חשיב לאיסור ה"נ דכוותי'".
והוסיף בסוף תשובתו: "וחקרתי ושמעתי שמחותני הגאון חכם צבי נשא אצלו אוהר"ן של כסף וכן העידה אשת בני בת הגאון ובת אוריין היא. וכן העידו בשם הגאון מ' נפתלי כ"ץ ז"ל, וכן העידו שזקן ויושב בישיבה הי' הגאון מ' שמואל ר' חיים ישעי' אב"ד מפ"פ שהתיר דבר זה וכתב תשובה ארוכה על זה בכן יש לנו על מי לסמוך והמיקל לא הפסיד".
ה. פסק הפרי מגדים (או"ח, משבצות זהב סי' רנב ס"ק ז): "וכן אותן זכוכית שמונח בתוכו חול (וקורין) [ומורין] שעה, מותר להפכו בשבת להוריק מזה לזה, דלאו מידי עביד. ומוקצה לא הוה, דיחדו לכך הוה כלי לצורך גופו ומקומו, עיין סימן ש"ח [סעיף נא] בזה".
ו. באר הברכי יוסף (או"ח סי' שח ס"ק ה): "מה שמורה השעות שקורין רלוז"ייו וכו'. הרב פנים מאירות ח"ב סי' קכ"ג התיר לטלטל הרילו"ג וכתב דכמה גאוני עולם המפורסמים בתורה וחסידות ביומא דשבתא שעתא קיימא להו בידיהו. גם הרב מהריק"ש בתשובותיו כ"י סימן ק"ד התיר טלטול רילו"ג וכתב דנתפשט ההתר במקומו. ועיין בשו"ת שאלת יעבץ סי' מ"א ובספר בית דוד סי' קכ"ג, ע"ש. ובספר מים רבים סי' ל"א האריך להוכיח איסור טלטלו ועריכתו. אך המעיין יראה דיש לדחות כל ראיותיו. ומיהו בערי איטלייא רבים נהגו שלא לטלטלו ונהרא נהרא ופשטיה".
והוסיף במחזיק ברכה (או"ח סי' שח ס"ק ג) : "מה שמורה השעות שקורין רילוזייו וכו' בלישבונה עיר גדולה לאלהים היו מניחין בשבת כלי שמשערין השעה בחול לפני הדרשן בתיבה כך הגידו אנשי אמונה – קונטריס ישן נושן כ"י, חידושי דינים מרבנים קדמונים נ"ן".
והביא בילקוט יוסף (שבת ב הערות סימן שח סעיף א – דיני מוקצה מחמת חסרון כיס אות כא):
"הנה בחידושי דינים מרבני ירושלים (הנד"מ בסוף ספר טל אורות חלק ב', אות לא) כתב, שאלתי לכמה"ר יעקב מטריל על טלטול הכלי שמשערין השעות בחול, ואם יכולים להפכו, ונטה להתיר כי כל הכלים ניטלים בשבת, ואין בזה משום מלאכה כי מעצמו יורד ונמשך החול למטה. ואני שמעתי נאמנה כי בלישבוניש אומרים שהיתה עיר גדולה לאלוקים היו מניחים אותו לפני הדורש בתיבה".
מסקנה
מותר לשחק בשבת בשעון חול או להשתמש תוך כדי משחק בשעון חול.