חבל נחלתו יב מח
סימן מח
שני אנשים ל'פנים חדשות'
שאלה
[עריכה]האם צריכים כ'פנים חדשות' לסעודת שבע ברכות שני אנשים או די באדם אחד שלא השתתף בחופה?
תשובה
[עריכה]א. בס' ברכת ה' לגר"מ לוי זצ"ל (ח"ד פ"ה ס"ד הע' ) הסיק ופסק שרק שנים שהם פנים חדשות מחייבים לברכת חתנים בעשרה. ואלו ראיותיו:
בתחילה הביא את הגמרא בכתובות (דף ז) ומשיטה מקובצת וסידור רס"ג שבחד סגי. וכן מהערוך שבערך פן כתב: "פנים חדשות פירוש אדם שלא היה בחופה או בסעודה בשעה שמברכים כשילך אדם שם לכתחילה קרוי פנים חדשות". וכן הביא מהרמב"ן והרשב"א, ריטב"א ור"ן ונ"י ומס' אהל מועד, וכן הב"ח (אה"ע סי' סב) הוכיח מהר"ן. וכ"פ הבית שמואל (סי' סב ס"ק ז) והחלקת מחוקק (ס"ק ט) ועוד אחרונים. וא"כ רוב האחרונים לא סברו שצריכים שנים.
ב. עיקר ראייתו לברך רק בשנים שהם פנים חדשות מדברי הרמב"ם, וז"ל ספר ברכת ה': "אולם הרמב"ם פ"ב מהל' ברכות הל' י כתב וז"ל אם היו האוכלים "אחרים" שלא שמעו ברכת נשואין בשעת נשואין מברכים "בשבילם" אחר ברכת המזון שבע ברכות כדרך שמברכים בשעת נשואין והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין עכ"ל וכן פסק מרן בש"ע אה"ע סימן סב סעיף ז כלשון הרמב"ם הנ"ל וממ"ש "אחרים" בלשון רבים משמע שאין מספיק שיהיה שם אחד".
ומוסיף עוד להוכיח כן מתשובת ר"א בן הרמב"ם (סי' פו): "ואולם גדר פנים חדשות לפי מה שנמסר בשם אבא מארי ז"ל בענין זה הוא לא פחות משנים כי פנים לשון רבים והפחות של רבים לפי ההלכה שנים לאומרם ז"ל מיעוט רבים שנים וכך מבואר הדבר מן החיבור (=יד החזקה) לאומרו ז"ל אבל אם היו האוכלים אחרים וכו' ומובן אחרים רבים ולכל הפחות שנים וזולת (=פוסקים אחרים) אבא מארי זצ"ל סבורים שגם אחד פנים חדשות מברכים בגללו שבע ברכות והוא ז"ל לא הסכים לזה".
ג. ומביא הגר"מ לוי שכ"כ "בס' הבתים (שערי ברכות ש"ה אות ז) וכן עיקר לדידן הספרדים דעל הרוב נקטינן כהרמביים ובפרט שספק ברכות להקל וכ"כ בסדור בית עובד דיני ברכת חתנים אות יג שהמנהג בערי הקודש בא"י שלא לברך שבע ברכות אא"כ ישנם שנים פנים חדשות והוא המנהג הנכון ע"ש וכן הסכים השדי חמד אס"ד סימן ג אות יא זולת במקום שיש מנהג לברך באחד פנים חדשות שיכולים לברך שבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל ע"ש".
ד. ומוסיף הגר"מ לוי: "ועיין בספר חופת חתנים דיני פנים חדשות אות יד שהביא מ"ש היד אהרן בשם מהרר"י הלוי שאם יש איזה אנשים נכבדים פנים חדשות שמרבים בשבילם השמחה והסעודה אפי' בשביל שנים נראה פשוט שיברכו שבע ברכות ע"כ וכתב עליו ומנהגנו שלא להקפיד על זה ואפי' באחד נמי מברכים והגם דאינם מרבים בשבילו וכן הביא הבאר היטב מהר"ן והב"ח דאפי' באחד סגי עכ"ל וכ"כ בסדור בית עובד הנ"ל שכן המנהג בעיר ליוורנו ע"ש וכ"כ בספר יפה ללב ח"ד סימן סב אות כב שבליוורנו ובאיזמיר נהגו לברך שבע ברכות עבור פנים חדשות אחד, אולם בא"י מצריכים שנים ע"ש וכן עיקר כמנהג א"י וגלילותיה וכ"פ בספר פני יצחק ח"א חאו"ח אות קג ושכן המנהג ברוב המקומות, וכן פסק בשו"ת יביע אומר (ח"ג חאה"ע סי' יא אות ה)". וכ"כ בארץ חיים סתהון שכן מנהג א"י לברך רק בשנים.
ה. ופסיקתו וראיותיו לא נראים נכונים, אם כי את המנהג אין להכחיש שכך נהגו בא"י. מצד הסברא אין הבדל בין אחד שמרבים בשבילו לשנים שמרבים בשבילם וכי השמחה וריבויה נמדדת במספר הפנים החדשות?! וכדברי הב"ח.
וכך הבין ערוך השולחן (אה"ע סי' סב סכ"ד) בדברי הרמב"ם: "...ואפילו אם יש אחד שלא שמע מברכין בשבילו ומ"ש והוא שיהיו י' אין כוונתו שהפנים חדשות יהיו עשרה אלא כלומר שעשרה אנשים יהיו בעת הברכות דאין ברכות חתנים בפחות מעשרה וכמ"ש בפ"י מאישות וכן הסכימו גדולי האחרונים [ב"ח וחמ"ח סק"ט] דאפילו בשביל אחד מברכים".
וניכר בדבריו שלא הסתפק בלשון הרמב"ם שכוונתו לאחד (וכנראה לא הכיר את תשובת ר"א בן הרמב"ם), ורק בנו הוא שהסבירה על שני אנשים.
וכן נו"כ השו"ע שהביאו את לשון הרמב"ם לא הסתפקו בכוונתו, וכתבו שמברכים אף שמצטרף אדם אחד כפנים חדשות.
ו. המילה פנים לשעבר שמשה הן ביחיד והן ברבים כאמור (בראשית ד, ה): "וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו". וכן בפס' ו: "וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ". וכן (בראשית יז, ג, ו-יז): "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו".
אשר לראיה מן הרמב"ם, בלשון הרמב"ם לא מצאתי שכתב את המילה פן כיחיד של המילה פנים בכל ספריו (אף המתורגמים).
אף בספרי המדקדקים הקדומים, בספרי השורשים של הר"י אבן ג'אנח והרד"ק אין את המילה פן כיחיד של פנים.
הפעם הראשונה שאנו מוצאים מילת 'פן' היא בתשובות הגאונים שערי צדק (ח"ג ש"ב סי' כב): "דע כי גירושין מתקיימין על חמשה פנים: הפן האחד מהם...". ולענ"ד אין זה לשון הגאונים עצמם אלא דבריהם בעריכה לשונית מאוחרת. ונמצאת המילה 'פן' בספר הקנה שמקביל בזמנו בערך לרמב"ן בספרד, וכן ברבינו בחיי עה"ת (בראשית ג, כד) שכתב: "ממה שכתוב: (יחזקאל א, ו) 'וד' פנים לאחת', יכלול לכל חיה וכן לכל פן ופן. והרי הם י"ו פנים לכל חיה".
ולכן ראיית ר"א בן הרמב"ם שהמילה פנים היא לשון רבים אינה מדויקת, כיון שבזמנו שמשה הן ליחיד והן לרבים. ורק בתקופה מאוחרת יותר מצאנו יחיד למילה פנים.
ז. כיון שהרמב"ם כוונתו מסופקת ורק בנו כתב שכך כוונתו, ופרט למצרים וא"י לא נהגו כרמב"ם, א"כ מנלן לעשות דוקא כרמב"ם בא"י כאשר בגלויות אחרות לא נהגו כמותו (אף בגלויות ספרד ותורכיה). ובפרט שכל הפוסקים ראשונים ואחרונים לא פסקו כרמב"ם.
מסקנה
[עריכה]פרט ליוצאי מצרים (ואולי אף יוצאי תימן) והנוהגים לברך ברכת חתנים רק בשני פנים חדשות שאר העדות יכולות לברך ברכת חתנים אף אם אדם אחד שהוא פנים חדשות מצטרף לסעודת חתן וכלה.