חבל נחלתו י כח
סימן כח
טלטול מגילה בשבת שלפני פורים
שאלה
האם מותר להביא את המגילה לבית כנסת בשבת זכור כאשר פורים חל במוצש"ק, האם המגילה מוקצה בשבת זו או בכל שבת אחרת?
תשובה
א. נאמר במשנה במגילה (פ"א מ"ב): "חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום".
ומפרש ר' עובדיה מברטנורא:
"חל להיות – י"ד*".
"בע"ש – עיירות ומוקפין קורין בו ביום, שאין קריאת מגילה בשבת, גזירה שמא יטלנה בידו ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים, ואם יאחרנה עד אחד בשבת הוה ליה י"ו, ואמר קרא ולא יעבור".
ובגמרא במגילה (ד ע"ב): "דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן, מאי טעמא? אמר רבה: הכל חייבין בקריאת מגילה, ואין הכל בקיאין במקרא מגילה, גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד, ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים. והיינו טעמא דשופר, והיינו טעמא דלולב. רב יוסף אמר: מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה. תניא נמי הכי: אף על פי שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה – גובין בו ביום, ומחלקין בו ביום. – אף על פי שאמרו? אדרבה, משום דאמרו הוא! אלא: הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה – גובין בו ביום ומחלקין בו ביום, מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה.
ומפרש רש"י:
"הכל חייבין – ומתוך שהוא מחוייב בדבר הוא בהול לצאת ידי חובה".
"ויעבירנה ארבע אמות – ואפילו לן בשדה ומגילה בידו – יש לגזור על הדבר".
"נשואות למקרא מגילה – לקבל מתנות האביונים, ואי אפשר בשבת".
"גובין בו ביום – שמקדימין בו לקרות גובין הגבאים מתנות האביונים, ומחלקין לעניים".
"אדרבה – משום דאמרו להקדים את הקריאה הוא דאמרו להקדים את המתנות, כדמפרש תנא טעמא ואזיל, מפני שעיניהן של עניים כו'".
מתבאר שחכמים קבעו שאין לקרוא מגילת אסתר בשבת שחל בה פורים, מפני שילך בשבת עם המגילה בידו, אצל בקי ללמוד (או לשמוע מבקי) ויעבור באיסור הוצאה, וטעם זה משותף אף לשופר ומגילה. לפי רב יוסף* טעם ביטול קריאת המגילה בשבת הוא משום מתנות לאביונים הניתנות עם קריאת המגילה, וכיון שא"א ליתנן בשבת – העבירו חז"ל אף את קריאת המגילה.
ב. נשאלת השאלה: האם חכמים הטילו אף איסור מוקצה על המגילה בשבת זו או לא, תשובה לכך לא נזכרה בש"ס. לכאורה, לאחר תקנת חכמים להקדמת קריאת המגילה, אין סיבה לאסור טלטול אפילו באותה שבת בה חל פורים, שהרי אין מי שבהול לצאת י"ח בקריאתה, ולכן הבקי בקריאתה ומעוניין לשנן קריאתה בביתו מדוע שיאסר? ועוד שהרי קרא בה מאתמול! והרי בכל שבתות השנה מגילה אינה מוקצה ומותרת בלימוד וטלטול, כאמור בשו"ע (או"ח סי' שח ס"ד): "כתבי הקודש ואוכלין, מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל". וכ"כ בשערי תשובה (סי' שח ס"ק ט): "וכתב בא"ר דמגילה נראה שדינה ככתבי הקודש. ". וכ"כ בפמ"ג (א"א סי' שח ס"ק י) ומשנ"ב (סי' שח ס"ק כב).
וכן נאמר במגילה (ד ע"א): "ואמר רבי יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת – שואלין ודורשין בענינו של יום. – מאי אריא פורים? אפילו יום טוב נמי, דתניא: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג. – פורים איצטריכא ליה. מהו דתימא: נגזור משום דרבה, קא משמע לן". היינו לא חששו בציבור לכך שיוציאו מגילה אע"פ שהדרשה מן הסתם נסבה על המגילה, אלא דוקא בדבר המוטל על כל יחיד*.
וכן מצאתי בחידושי הריטב"א (סוכה מג ע"א) שכתב: "והיינו טעמא דשופר והיינו טעמא דמגילה, פי' דמגילה נמי אע"ג דמדרבנן היא הרי קורין בשבת ובת טלטול היא ככל כתבי הקדש, ואפילו הכי כשחל בשבת אין קורין אותה משום האי גזרה וכדאיתא בדוכתא".
נראה א"כ שלא גזרו אפילו כשחל פורים בשבת איסור מוקצה על מגילה, ורק הקדימו את קריאתה, ולכן דין טלטולה משום מוקצה ככל שבת שיש בהוצאתה איסור, אבל כיון שאי"צ לקיים בה מצוה פרט לתלמוד תורה, אינה מוקצה .
ג. אבל הפר"ח (סי' תרפח ס"ק ו) כתב: "לטלטל המגילה בשבת מסתברא לאסור וכן מוכח מהא דאמרינן בפרק הניזקין האי ספר אפטרתא אסור לטלטולי מ"ט דהני לא חזי למקרי ביה, אלמא דכשאסור לקרות בו אסור לטלטלו, וכיון דמגילה אין קורין בה משום גזירה דרבה מינה דאסור לטלטלה, ועמ"ש בס' שיירי כנה"ג בסי' זה ובסי' ש"ח בהגהת ב"י אות ג' וד'".
ובשיירי כנה"ג (שהזכיר הפר"ח) נשאר בספק שכיון שהמגילה עומדת לקריאה ושבת הוא זמנה יש לדון אם היא מוקצה באותה שבת.
מדברי הפר"ח משמע שמגילה נאסרה באיסור מוקצה כיון שאסור לקרוא בה. לא ברור מדבריו האם דיבר דוקא כשחל ט"ו באדר בשבת או שאף כשי"ג בשבת המגילה היא מוקצה בשבת ואין לקרוא בה. ונראה שהפר"ח סבר שכיון שחכמים גזרו איסור על קריאתה בשבת גזרו אף מוקצה על טלטולה. ונראה לי עוד בטעמו של הפר"ח לאיסור מוקצה, שכאשר נגזר טעמו של רבה מחשש הוצאה נאסר עימה טלטול המגילה משום מוקצה מחשש שיעבור וילך אצל חכם ללמוד*. ואיסור זה לא הותר במניין וממילא הוא ממשיך לחול על אף שי"ד כבר לא יכול לחול בשבת. עוד טעם נראה לדעת הפר"ח שבמקום שערבו עירוב חצרות לא היתה מורגשת גזרת חכמים משום הוצאה כלל, שהרי מצד עיקר הדין מותר לטלטלה אף בחוץ, וא"כ יכולים עמי ארצות לחשוב שאולי במקום כזה קוראים מגילה בשבת, ולכן כדי לחזק את ביטול הקריאה בשבת היו צריכים לגזור על המגילה אף איסור מוקצה. (ואע"פ שבכל המקומות כבר קראו מקודם את המגילה חששו עדיין לעמי ארצות שילכו אצל בקי ללמוד).
יש מקום לומר לפי הפר"ח, שאין הבדל בין אם חל י"ג או י"ד או ט"ו בשבת בכל המקרים המגילה היא מוקצה. לגבי י"ד בשבת, הרי כאשר אסרו קריאתה בשבת והקדימו את קריאת המגילה וגזרו איסור מוקצה על המגילה באותה שבת, היה פורים יכול לחול בשבת הן של י"ד והן של ט"ו. ואע"פ שאח"כ סדרו את הלוח וגרמו שלא יחול י"ד בשבת, לפי הפר"ח שיש איסור מוקצה, מי התירו? ולגבי י"ג בשבת יש מקום רב לומר שהוא נאסר כפורים עצמו, משום שלא יצא י"ח עדיין, ושייך הטעם שהוא מעוניין ללמוד לקרוא* וממילא יוציא את המגילה ויעבור באיסור הוצאה.
ד. אמנם האחרונים לא קבלו טעמו של הפר"ח. באליה זוטא (סי' תרפח ס"ק ט) העיר: "מותר לטלטל המגילה בשבת". (וכ"כ באליה רבה שם ס"ק יג).
וכך כתב בחידושי עוד יוסף חי (מגילה ד ע"ב): "רש"י ד"ה הכל חייבים ומתוך שהוא מחוייב בדבר הוא בהול לצאת י"ח עכ"ל. משמע דמותר לטלטל המגילה ולקרות בה בשבת דעלמא דלא חיישינן לשמא ילך אצל בקי כיון דאינו מחוייב בדבר וכן משמע מדברי התו' שכתבו דמשום תקיעה א' שאינה אלא משום זכר ליובל לא אצטריך כולי האי כו' דלא כהרפ"ח בה' מגילה סי' שאסר לטלטל המגילה בשבת ע"ש ואפשר דהרפ"ח לא מיירי אלא בפורים שחל להיות בשבת ועיין מה שכתבתי בתשובה".
אולם מה שרצה לחלק בדברי הפר"ח (וכן אחרונים נוספים) שדיבר רק כשפורים בשבת אינו נראה לענ"ד מהטעמים שהזכרתי, כי אם סובר שמגילה היא מוקצה, נראה היה לאסור בכל שלושת הימים מי"ג עד ט"ו.
כאמור, האחרונים לא קבלו את דעת הפר"ח. וכתב בשערי תשובה (סי' תרצג ס"ק ב): "ולענין אם לטלטל המגילה בשבת ולהביאה לבה"כ מבע"י לליל פורים שחל במ"ש (=כאשר י"ג יוצא בשבת) עיין לעיל סימן תרפ"ח בט"ו שחל בשבת שכ' הפר"ח דאסור לטלטלה, ובשכנה"ג סימן ש"ח קצת מסתפק בזה. ובש"ח הביא בשם מטה יהודה דגם להפר"ח אין איסור אלא אם חל בט"ו כיון דיש בו חובת הקריאה אבל בשאר שבתות לא שייכא גזירה דרבה ולמה יאסר ליקרא בה כקורא בתורה, וממילא כיון דמותר בקריאה מותר בטלטול וכן נראה שנוטה דעת השכנה"ג, וכן מנהג העולם להקל עכ"ל. ועיין לעיל סימן ש"ח בש"ת הבאתי מא"ר דמגילה דינה ככתבי קודש ודברי הפר"ח דאוסר, ולפי מ"ש מטה יהודה י"ל דלא פליגי דבא"ר דמיירי בשאר שבתות השנה ובזה גם הפר"ח מודה". השע"ת הביא מהאחרונים שהסתפקו מה דעת הפר"ח בשאר שבתות השנה.
וכן בערוך השולחן (או"ח סי' תרפח סי"ז): "ויש מי שאומר שהמגילה היא מוקצה ואסורה בטלטול [פר"ח] ודבר תימה הוא אטו אינה ראויה ללמוד בה, והרי שואלין ודורשין בעניינו של יום וכן בכל השבתות הרי היא ככל נביאים וכתובים [וכ"כ בעל מחה"ש]".
והמשנה ברורה (סי' תרפח ס"ק יח) סיכם בקצרה: "והנה הפר"ח אוסר לטלטל המגילה בשבת מאחר שאין קורין בו אבל כמה אחרונים חולקין עליו ומתירין".
ה. אולם מטעם אחר כתבו הפוסקים להימנע מהבאת המגילה בשבת שהיא ערב פורים (י"ג). ממשיך השע"ת (שם): "ואמנם לענין הבאה לבה"כ קודם הלילה הייתי מונע מזה משום הכנה משבת לחול וע"ד שנתבאר סימן תרס"ח, ועתה מצאנו כן בהשמטות שבסוף מו"ק ע"ש, ויש להחמיר שלא להביאה ע"י קטן עיין בספרי שו"ת בית אפרים חלק יו"ד סימן ס"ב וס"ג אלא ימתין עד שתחשך או יביאנה בצנעה מבע"י לבה"כ ומעיין בה קצת דרך לימוד דאז לא מיחזי כ"כ כהכנה וע' במג"א סימן של"ד ס"ק י"ח לענין מגילה שאין כתובה כהלכתה דמכל מקום מצילין כו' ע"ש".
וכן בערוך השולחן (או"ח סי' תרצג ס"ג) כתב: "וכשחל פורים במוצ"ש יש ליזהר שלא להביא את המגילה בשבת לביהכ"נ דאסור להטריח את עצמו משבת לחול ואפילו ע"י קטן אינו נכון אלא יכין מע"ש או יביאנה אחר מעריב, אך אפשר אם יעיין בה להבין בשבת עצמה ללומדה ולדורשה אפשר דמותר להביא שהרי עושה זה בשביל שבת שהרי מותר ללומדה בשבת ומ"מ נזהרים שלא לבא לידי זה [עש"ת]".
אמנם בחיי אדם (חלק ב-ג כלל קנה ס"י) קיבל חלק מדעתו של הפר"ח. וז"ל: "אין קורין מגילה בשבת. אפילו בהמקומות שהם מוקפים חומה שקורין בט"ו, אפילו הכי כשחל בשבת, מקדימים לקרות בערב שבת, לפי שגזרו חז"ל כיון שהכל חייבין ואין הכל בקיאין בקריאה, שמא יטלנה בידו לילך אל הבקי ויעביר ד' אמות ברשות הרבים. ולפי שאסור לקרות בה באותה שבת, לכן אסור גם לטלטל אותה. אבל כשחל י"ג בשבת, מותר לטלטל המגילה, דמאי שנא שבת זה משאר שבתות השנה. ומכל מקום אין נכון להביא המגילה לבית הכנסת אפילו במקום שערבו*, דמכל מקום מכין משבת לחול, דומיא להביא יין להבדלה בסי' תרס"ז (ועי' בכלל קל"ג סימן ו' מה שכתבתי שם)".
ובקיצור שולחן ערוך (סי' קמא סי"ז) פסק להלכה: "בשבת (שאינו פורים) מותרין לטלטל את המגילה, ומכל מקום אם חל פורים ביום א' אין להביא בשבת את המגילה לבית הכנסת, אפילו בעיר שהוא מתוקנת בעירובין. משום דהוי מכין משבת לחול".
ו. מצאתי בשו"ת תורת חיים (לגרי"ח זוננפלד, סי' נה) שבא להסביר את שיטת הפר"ח, וז"ל: "[המגילה אסורה בטלטול כל שבת זו אע"פ שמותר לטלטלה בשאר שבתות (מחה"ש סי' תרפ"ח ס"ק י"ב בדעת הפר"ח) והגם שהמחה"ש מתמיה על הפר"ח בזה, ומסביר להתיר הטלטול אפילו בשבת זו משום דחזיא לשאול ולדרוש בה, נראה ליישב דעת הפר"ח על שבת זו, דכיון דהאי יומא היה צריך להיות בקריאה וזהו עיקר מלתא דידה ומזה אסרוה, אדם בדיל מינה ומקצה מדעתו יותר מאחר, דאיסורא דקריאה רביע עלה דהוא מלתא דידה, ובלימוד אין רגילין בה אלא בחומשין, משא"כ בשאר שבתות אע"ג דאין רגילין בה בלימוד, כיון דליכא איסורא דרביע עלה וגם אין מלתא דידה בקריאה אינו מקצה אותה מדעתו מלימוד או מעיון בה לפעמים כשיצטרך. אלא דיש להקשות ע"ז מאי שנא מכלי שמלאכתו לאיסור דג"כ עיקרו למלאכת איסור ואפ"ה מותר לטלטלו לצורך גופו לדבר היתר, ויש ליישב זה ג"כ, דסתם כלי משמש לכמה דברים [כיון דיש שם כלי עליו], אבל סתם מגילה בהאי יומא [לולא האיסור] הוא רק לקריאה, דמי ילמוד במגילה שצריך לגלול ולכרוך כעת שיש חומשין העשויים לפתחם ולסגרם בנקל, אלא דבשאר שבתות דאין שום איסור רביע עלה לא בדיל מינה כ"כ ולא נקראת מוקצה משום לפעמים ג"כ, דהיינו שיכול להיות שלפעמים יצטרך לעיין בה, אבל בהאי יומא דאיסורא דקריאה רביע עלה בדיל מינה ביותר, וכיון דאתקצאי מקריאה דהוא מלתא דידה אתקצאי נמי מלימוד דלפעמים [ולד' הראב"ד דאיסור טלטול מוקצה הוא נמי משום דררא דהוצאה א"כ הוי כחדא גזירה עם איסור קריאתה בשבת זו ואף שאינו דומה ממש, ודו"ק], להכי אין בידינו להקל נגד ד' הפר"ח בזה ומה גם דהי' מרא דהאי אתרא קרתא קדישא ירושלם ת"ו]".
עולה לדברי הפר"ח והגר"ח זוננפלד שבכל עיירות הפרוזות בא"י מותר לטלטל את המגילה באותה שבת, ורק בירושלים (ושאר מוק"ח מימות יב"נ) נאסרה, וזה דבר חידוש שלא מצאנו בשאר ענייני מוקצה. ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' נא).
מסקנה
אף שיש הרבה מקום מצד הסברא לשיטת הפר"ח, נראה שרוב האחרונים לא חשו לה כלל. והמחמיר תע"ב. ובי"ג שחל בשבת מן הראוי שלא להביאה לבית הכנסת משום הכנה משבת לחול.