חבל נחלתו טז ט
סימן ט
עפיפון בשבת
שאלה
האם ישנן בעיות הלכתיות בהעפת עפיפון בשבת1?
תשובה
א. עפיפון מפריחים בדר"כ מתוך ישוב או מקום שיש בו עירובי חצרות, היינו שהוא רשות היחיד. ברשות היחיד מותר לטלטל בכולה, וכיון שרשות היחיד עולה עד לרקיע אם הוא לא יצא מגבולות הישוב (באויר) הוא עדיין ברשות היחיד וא"כ אין בהפרחתו ובהשבתו שום בעיה הלכתית.
ב. אם הוא יוצא מחוץ לגבולות הישוב הוא יוצא לכאורה מרשות היחיד לרשות הרבים אם הוא מעל כביש או לכרמלית אם מסביב לישוב סתם בקעה וכד'. אולם כיון שהוא פורח מעל עשרה טפחים בגובה, וכיון שרה"ר וכרמלית תופסים רק עד גובה עשרה טפחים, העפיפון נמצא בעת פריחתו באויר במקום פטור וא"כ אין בכך כל איסור.
ג. כך כתב הרמב"ם (הל' שבת פי"ד ה"ז): "איזה הוא מקום פטור, מקום שיש בו פחות מארבעה על ארבעה וגבהו שלשה עד לרקיע שכל פחות משלשה הרי הוא כארץ, אפילו קוצים וברקנים או גללים ברה"ר גבהן שלשה ואין רחבן ארבעה על ארבעה הרי הן מקום פטור, וכן חריץ שאין בו ארבעה על ארבעה ועומקו משלשה עד התהום, וכן מקום המוקף שאין בו ארבעה על ארבעה אפילו היה ארכו אלף מיל ורוחבו ארבעה פחות שעורה וגובהו משלשה ולמעלה הרי זה מקום פטור, וכן אויר רשות הרבים או אויר כרמלית למעלה מעשרה הרי הוא מקום פטור".
ובהלכה יא (שם) כתב: "רה"י ומקום פטור מותר לטלטל בכולן אפילו היה ארך כל אחת משתיהן כמה מילין מטלטל בכולה"...
ומוסיף בהלכה יב: "כשם שמותר לטלטל בכל מקום פטור כך מותר להכניס ממנו לרשות היחיד או לרשות הרבים ואין צריך לומר לכרמלית, ומוציאין לו מרה"י ומרה"ר ואין צריך לומר מן הכרמלית".
ד. הרמב"ם כתב (הל' שבת פ"א הל' ב-ד):
"כל מקום שנאמר בהלכות שבת שהעושה דבר זה חייב הרי זה חייב כרת, ואם היו שם עדים והתראה חייב סקילה, ואם היה שוגג חייב חטאת".
"וכל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה ומן הקרבן אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת ואיסורו מדברי סופרים הרחקה מן המלאכה, והעושה אותו בזדון מכין אותו מכת מרדות, וכן כל מקום שנאמר אין עושין כך וכך או אסור לעשות כך וכך בשבת העושה אותו דבר בזדון מכין אותו מכת מרדות".
"וכל מקום שנאמר מותר לעשות כך וכך הרי זה מותר לכתחילה, וכן כל מקום שנאמר אינו חייב כלום או פטור מכלום אין מכין אותו כלל".
וכאן בין בהלכה יא ובין בהלכה יב נקט לשון מותר ולכן כל יציאה באויר של העפיפון מרשות היחיד העולה עד לרקיע לאויר רשות הרבים או לאויר כרמלית מותרת ואין בה אף איסור דרבנן. וכן אם העפיפון נפל בכרמלית או ברה"ר ונח על האדמה אין בכך שום איסור, מה גם שאין זה לרצונו של המפריח2.
ה. ועוד, הרמב"ם כתב (הל' שבת פי"ג הי"ד): "הזורק חפץ מרשות לרשות והיה קשור בחבל ואגדו בידו, אם יכול למשוך החפץ אצלו פטור, שהרי אין כאן הנחה גמורה ונמצא כמי שעקר ולא הניח". וכאן גם אוגדו בידו וגם נמצא למעלה מעשרה טפחים ולכן אינו עובר עבירה כלל.
ישנו חשש שהעפיפון יפול מחוץ לרשות ממנה הוא הופרח וילך ויביאהו בשבת, ויכניס מהרשות בה העפיפון נפל לרשות ממנה הפריח אותו – אולם נראה שאין לנו לגזור גזירות חדשות שלא גזרו חז"ל. וצריך המפריח להיות מודע לכך שאם העפיפון נפל מחוץ לרשות בה הוא הפריחו, אסור ללכת בשבת ולהביאו.
ו. וכך מצאתי שהתיר בשו"ת עטרת שלמה (לרב שלמה זעפראני, עמ' תרמא סי' ח). אולם בס' 'ילדים כהלכה' (לרב אבישלום מונייצר עמ' קטו סעיף קיב) כתב: "אין להניח לילדים להעיף עפיפונים בשבת ברשות הרבים וגם לא ברשות היחיד שאי אפשר שלא ייכשל באיסור הוצאה מדאורייתא וכשיש עירוב מותר".
ובהערה 101 הסביר: "שא"א שלא ימלט מאיסור טלטול והוצאה מרשות לרשות וכן חששות נוספים של איסורי תורה הנלווים לכך לכן נלענ"ד להחמיר בכך".
ודבריו מאד לא מובנים לי. אם מוציא מביתו לכרמלית או לרה"ר עפיפון ודאי שהדבר אסור, אולם גני משחקים או מדשאות הסמוכים לביתו הם בדר"כ מעורבים וא"כ היכן ההוצאה והיכן הטלטול?! ועפיפון לעצמו אינו מוקצה ואינו משמש לדבר האסור, ולכן לא נראה שיהא אסור ליטלו מביתו ולהעיפו בשבת.
ז. בחשוקי חמד (שבת קב ע"א) דן האם מותר להפריח עפיפון מגג לאויר רה"ר, וז"ל:
"שאלה. האם מותר בשבת להרשות לילד להעיף עפיפון מגג רשות היחיד לאויר רה"ר או למעלה מי' באויר כרמלית?"
"תשובה. עפיפון המחובר לחבל ומחזיקו בידו הוי איגודו בידו ויעוין ברמב"ם (פרק יג מהלכות שבת הלכה יד) שהזורק חפץ מרשות לרשות והיה קשור בחבלו ואגדו בידו, אם יכול למשוך החפץ אצלו פטור. ועיין ברע"א (סימן שנב) שכתב דאף להרמב"ם כשמקצת החפץ בידו אין צריך שיוכל להביאו אצלו, לפיכך כאן עדיף טפי משום שהעפיפון הוא חלק מהחבל, והחבל הוא חלק מהעפיפון והרי הם חפץ אחד".
"אולם גם להרמב"ם אף על גב דאיגודו בידו אין חייב חטאת אבל מדרבנן אסור. וכל זאת בתוך עשרה, אבל אם הוא למעלה מעשרה אין זה רה"ר כי אם מקום פטור, ואף מדרבנן אין צריך למחות בילד במקום הצורך, להפריח ולהעיף עפיפון מגג רה"י לרה"ר אם הוא גבוה מי'. ויעוין בתפארת ישראל (פי"א ג יכין אות יח) שכתב דלמעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא3, ומותר לכתחילה. ואולי יש לאסור על סמך השער הציון (סימן שמה ס"ק מז) דכתב 'ומ"מ נראה דלכתחילה יש איסורא בזה (בזורק דבילה ד"א למעלה מעשרה), דדלמא יפול על הארץ'. ואולי בנידוננו אין לחוש מאחר ואגודו בידו והוא מוחזק היטב וצ"ע".
וכאמור לעיל לא מצאתי צד איסור בדבר.
מסקנה
מותר להפריח עפיפון בשבת מתוך רשות היחיד או ישוב שיש בו עירוב חצרות.