לדלג לתוכן

חבל נחלתו ו לט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · חבל נחלתו · ו · לט · >>

סימן לט

איסור קצירה קודם העומר

א. אסור לקצור מחמשת מיני דגן לפני העומר*. ופרשוה לפני קציר העומר. ויש שגרסו שאסור לקצור לפני הפסח*. עפ"י הגירסה הראשונה, יש הסוברים שאם מטעם כלשהו הוכרחו לקצור את קציר העומר לפני ט"ז בניסן, הותרו גם שאר מקומות לקצור עוד לפני ט"ז בניסן*.

ב. איסור קצירה קודם הבאת העומר הוא איסור עשה*, ולכן הקוצר אינו לוקה והקציר כשר*.

ג. כל תבואה שלא השרישה קודם הקרבת העומר* אסור לקוצרה עד שיתירנה קציר העומר בשנה הבאה*. ויש חולקים שהתאריך הקובע להשרשה הוא קצירת העומר ולא הקרבתו* .

ד. נחלקו הראשונים האם איסור קצירה נוהג בחו"ל*, יש אומרים שנוהג אף בחו"ל*, ויש אומרים שאינו נוהג אלא בארץ ישראל*. בזמן הזה, יש אומרים שמותר לקצור בחו"ל לפני קצירת העומר*.

ה. בזמן הזה, שאין בימ"ק קיים ואין קצירת והבאת העומר, יש אומרים שאיסור קצירה בתוקפו והאיסור הוא מהתורה וכן חלים כל איסורי דרבנן* השייכים בו, ויש שכתבו שהאיסור בזה"ז מדרבנן*, ויש שהסתפקו בכך*, ויש שהתירו בימינו כל קצירה לפני העומר* בכל מקום בא"י ובחו"ל.

ו. לדעת רוב הראשונים והאחרונים האוסרים קצירה בזמן הזה קודם העומר, מותר לקצור ממוצאי ט"ו בניסן* כשעה אחת לאחר צאת הכוכבים*, ויש אומרים שמותר לקצור רק לאחר הארת המזרח ביום הנפת העומר*. ויש מתירים לקצור לפני העומר בזה"ז, משום הפסד, אבל לא לגדוש*.

ז. מקום שאין ראוי להביא ממנו את העומר, אבל קציר העומר עתיד להתירו, כגון בית השלחים או עמקים, מותר לקצור שם לפני קציר העומר*. וכן מותר לקטוף ביד ולא בכלי אפילו ממקומות שמביאים משם את העומר*.

ח. אף במקומות שמותר לקצור לפני העומר — אסור לעשות גדיש* לפני העומר*. ולא יעשה אותן כריכות* כדרך הקוצרין, אלא יניחם צבתים צבתים*. ומעת שהותר לקצור בכל מקום מותר לעשות גדיש*.

ט. היו מקומות שהיו קוצרין וגודשין לפני קצירת העומר ולא מיחו בידם חכמים*.

י. יש אומרים שממקומות המותרים בקציר או ע"י קיטוף מותר היה למכור קמח וקלי בירושלים מיד עם הנפת העומר אע"פ שודאי נקצר ונטחן לפני הקרבת העומר*, וי"א שעשו שלא ברצון חכמים*. ולשתי הדעות נראה שלא הותר להגדיש*.

יא. בימינו שמכונת הקציר עושה את כל הפעולות מקציר עד למצב של גרעינים ללא קליפות נראה שאסור לקצור אף במקומות שאינם ראויים לקציר העומר מצד איסור גדיש. אולם י"א שבימינו אין אפשרות אחרת ומחמת הפסד הותר אף להגדיש לפני העומר*. ונראה שלכו"ע אין לטחון לפני העומר*.

יב. מותר לקצור לפני העומר לשחת*, ומותר לקצור תבואה שלא הביאה שליש בשולה* כדי להאכיל לבהמה*. י"א שהשליש האמור הוא השליש הראשון של הבשלת התבואה* (הקרוי בתבואה "הבשלת חלב"*), וי"א שהוא השליש האחרון של הבשלת התבואה* המכונה "הבשלת דונג"*) .

יג. י"א שאם התחיל לקצור לפני הבאת שליש מותר לקצור אף לאחריו*, וי"א שבכל מקרה אסור לקצור לאחר הבאת שליש*.

יד. קוצרין לפני העומר מפני הנטיעות שלא תיפסדנה*, וקוצרין לפני העומר כדי לפנות מקום לבית האבל או לבית המדרש, שנאמר קצירכם ולא קציר מצוה*.

טו. האחרונים בדורנו התירו קציר מוקדם של תבואה לפני הפסח כפסי אש, לפני קציר כל השדה – רק קודם הבאת שליש*.

טז. מותר לקטוף לצורך בהמה אף אחר הבאת שליש*. והאחרונים בדורנו התירו קציר תבואה לפני הפסח לצורך בהמה, ומלכתחילה עדיף לעשות זאת קודם הבאת שליש ואז מותר להמשיך ולקצור גם לאחר הבאת שליש*.

יז. לא נתחייבו באיסור "חדש". אלא משנכנסו לארץ כנען שממערב לירדן*.

הערות שוליים

[עריכה]