חבל נחלתו ג סח
סימן סח- מעקה לגינה
והארכתי בזה לכבוד שמו של אלהי הארץ הנכבד והנורא ולתורתו הק',
אשר מצוה זו כמה תילי תילין סודות נוראות תלויין בה.
והוא ית"ש יצמיח האמת מארץ,
להחריד הלבבות לקבל האמת ממי שאמרו,
ועי"ז היו סרים כל הצרות והחולאים המזדמנים,
בל יפלו הנופלים ובל יפלו הבתים מדה במדה.
וחיו יחיו בארץ חיים.
(פאה"ש בי"ש פרק ב' סוס"י כ"ז).
שאלה
מי ששכר דירה מחברו והגינה הצמודה לבית גבוהה מהרחוב והמדרכה כ- מ', מי חייב לעשות מעקה כדי שלא יפלו המשתמשים בגינה למדרכה — בעלי המדרכה (הציבור באותו ישוב), המשכיר או השוכר?
תשובה
א. מצות עשה לבנות מעקה לגגו*. וכל המניח גגו בלא מעקה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה, שנאמר: ולא תשים דמים בביתך (דברים כב, ח)*.
ב. אם הבונה מישראל מברך לעשות מעקה* ושהחיינו*.
ג. כל מקום שברשותו של אדם מישראל אשר יש ממנו סכנת נפילה חייב במעקה*.
ד. דוקא מקום שמשתמשים בו לדירה, היינו תשמישים קבועים של צרכי האדם הרגילים (אש"ל), אבל לא במחסנים וברפת בקר וכד'*.
ה. י"א שרק מי שהבית שלו וברשותו חיובו במעקה מן התורה והשוכר חיובו אך מדרבנן*. וי"א שאף השוכר בית חיובו מן התורה*.
ו. השוכר בית אשר צריך מעקה ואין לו, חכמים הטילו את הבניה על השוכר* ולא על המשכיר. וי"א שהחיוב על המשכיר, ורק אם אינו רוצה לבנות נפלה חובת הבניה על השוכר*.
ז. גינה, אע"פ שאין תשמישה קבוע כבית, כיון שיושבים ואוכלים ושותים בה וילדים משחקים בה חייבת במעקה*.
ח. אם הגינה נמוכה מהמדרכה, יותר מעשרה טפחים, חובת בנית המעקה על בעלי המדרכה ולא על בעל הגינה*. אם הגינה גבוהה מהמדרכה על בעל הגינה לעשות מעקה. ובמקרה הנוכחי — השוכר.
ט. המעקה צריך להיות בגובה של לפחות עשרה טפחים, וחזק שיכולים להשען עליו ולא ישבר ויפלו*.
י. נראה, שאם השוכר מפסיק לשכור את הבית לאחר שבנה בו מעקה, יכול לדרוש את דמיו מהדייר הבא (בין בעליו ובין שוכר)*.