חבל נחלתו א נג
<poem> סימן נג
~נתינת נבילות לעובדים זרים
שאלה נוהגים לתת את הנבילות מהלול לעובדים זרים (תאילנדים). שעובדים בשכירות אצלנו, האם נוהגים כשורה? והאם צריכים לפחות להם משכרם על כך? תשובה צריך לדון: א. האם הם נחשבים כגרים תושבים או כסתם נכרים? ב. לגבי סתם נכרים האם מותרת מתנה או צריך דוקא למכרה? ג. האם זו מתנה או מכירה מוסווית? א. בפשטות נראה שאין התאילנדים גרים תושבים. אין הם מקימים זמב"נ. לדוגמא: אבר מן החי לא נראה שהם מקפידים לא לאכלו. ברכת השם לכל היותר הם אתאיסטים אבל מעבר לכך לא נראה שיראת אלהים עליהם. נראה ע"כ שודאי אין הם כגרים תושבים ואף למ"ד שגוי שקיבל על עצמו ולא לפני בי"ד של של ישראל נחשב לג"ת, כאן אינם נחשבים כן. [עי' משפט כהן סי' ס"ג]. משמעות הקביעה שאין הם כג"ת היא שאין מצווים להחיותם, [עי' הל' עכו"ם פ"י ה"ב והל' מלכים פ"י הי"ב]., וכל דרכי גמילות חסד לא שייכים בהם. כמו"כ חשודים על שפ"ד ועל העריות, וא"כ חל עליהם הלאו של לא תחנם — לא לתת להם מתנת חינם [ע"ז כ' ע"א]. ב. בפרשת ראה [י"ד כ"א].: "לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכֹר לנכרי". ובספרי [פיס' ק'].: "מלמד שנותנה במתנה לגר תושב, מנין אף לנכרי ת"ל לנכרי. ומנין שמוכרה לג"ת ת"ל או מכור, ומנין אף נתינה לנכרי ת"ל לנכרי. כשתמצא לומר מוכרה ונותנה במתנה לנכרי ולגר תושב. ר' יהודה אומר דברים ככתבם". והובאה בריתא זו בכ"מ בש"ס. [פסחים כ"א ע"ב, ב"ק מ"א ע"א, ע"ז כ' ע"א, חולין קי"ד ע"א]. בסוגיא בע"ז הסיקה הגמ' שמח' ר"מ ור"י בשאלה האם מותר לתת מתנת חינם לנכרי. תוס' מביאים מהתוספתא [ע"ז פ"ג]. שבנכרי המכירו מותר לתת אף בחינם ואף לר' יהודה, מפני שזה נחשב כמכירה ולא כמתנה. כן מסיקים שדרכי שלום אין זו מתנת חינם. עוד מסיקים שאף לר' מאיר שמתיר מתנת חינם מתנה המצילה אותו ממות לחיים אסורה. הרי"ף השמיט את ענין מתנת החינם ופסק כר"מ ולשיטתו מותר לתת מתנת חינם לגוי, וכ"פ הרמב"ן והריטב"א. לעומת זאת הרמב"ם [הל' ע"ז פ"י ה"ד, והל' זכיה ומתנה פ"ג הי"א]., והרא"ש פסקו כר"י, והרא"ש אף הביא את התוספתא המקילה (ברמב"ם ל"מ). הטור [יו"ד סי' קנ"א, חו"מ סי' רמ"ט]. והשו"ע [שם הי"א]. פסקו כר"י. וא"כ אסור לתת לנכרי מתנת חינם. .(בש"ך [יו"ד סי' קנ"א ס"ק י"ח] העיר שבחו"מ משמע שאף ישמעאלי כלול באותם שאין נותנים להם מתנת חינם, וכן הב"ח, עפ"י נוסח שלא עבר צנזורה, מדייק שאף לישמעאלי אסור). ג. לפי דברי התוספתא שבמכירו מותר ופסק השו"ע שאסור ליתן דוקא באינו מכירו, נראה שאין במתנת הנבילות מתנת חינם אלא כמכירה. ובנוסף לכך בלקיחתם את הנבילות יש חסכון בדלק להבערת הנבילות (כפי שאמר לי הלולן)., והחסכון הוא בהחלט ניכר, כך שאין כאן רק מכירה מוסווית אלא מכירה בפועל.