זהר חלק ג קמב א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
דדינא אתאחדו בדינא דאחורוי, דנוקבא אתפשטה תמן, ואתאחדו ואתפשטו בסטרהא.
ותאנא: חמשה ערייתא (נ"א תקונין) אתגליין בה, בסטרא דדינין חמשה. ודינין ה' (נ"א בסטרא דדינא ודינהא) אתפשטן במאתן וארבעין ותמניא ארחין.
והכי תאנא:
- קול באשה ערוה.
- שער באשה ערוה.
- שוק באשה ערוה.
- יד באשה ערוה.
- רגל באשה ערוה.
דאע"ג דתרין אלין לא שניוה חברנא. ותרין אלין יתיר -- מערוה אינון.
ותאנא בצניעותא דספרא: אתפשט דכורא ואתתקן בתיקונוי. אתתקן תקונא דכסותא דכיא. והאי הויא אמה דכיא. אדכיה דההוא אמה מאתן וארבעין ותמניא עלמין. וכלהו תליין בפומא דאמה דאתקרי יו"ד. וכיון דאתגלייא יו"ד פומיה דאמה -- אתגלי חסד עלאה. והאי אמה חסד הוא דאתקרי, ותלי (נ"א והאי חסד הוא תלי) בהאי פום אמה. ולא אקרי חסד עד דאתגלייא יו"ד דפום אמה.
ות"ח דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו"ד דאמה. וכיון דאתגלי אקרי שלים. הה"ד "התהלך לפני והיה תמים" -- תמים ממש. וכתיב "ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני". מאי קא מיירי רישא וסיפא? אלא כל דגלי האי יו"ד ואסתמר דלא עייליה ליו"ד ברשותא אחרא -- ליהוי שלים לעלמא דאתי ולהוי צריר בצרורא דחיי. מאי ברשותא אחרא? דכתיב "ובעל בת אל נכר". ובגין כך כתיב "ואהיה תמים לו", דכיון דהוא תמים בגלוייא דיו"ד -- "ואשתמרה מעוני".
וכיון דאתפשט אמה דא -- אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן (בשמאלא) דנוקבא ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא כסותה דכל גופה דנוקבא, ובההוא אתר אקרי ערוה דכלה, אתר לאצנע' לההוא אמה דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא ואקרי "אדם" - כליל מתרין סטרין. ובגין כך בכלהו סתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי.
תאנא: עד לא זמין תקונוי דמלכא עתיקא דעתיקין, בנה עלמין ואתקין תקונין לאתקיימא. ההוא נוקבא לא אתבסמא, ולא אתקיימו עד דנחית חסד עלאה ואתקיימו. ואתבסמו תקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד. הה"ד (בראשית לו, לא) "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" -- אתר דכל דינין משתכחין תמן (ואנון תקוני אתתא. "אשר היו" לא כתיב אלא "אשר מלכו") ולא אתבסמו עד דאתקן כלא ונפיק האי חסד ואתישב בפומא דאמה. הה"ד "וימת" -- דלא אתקיימו ולא אתבסמו דינא בדינא.
ואי תימא, אי הכי דדינא כלהו והא כתיב "וימלוך תחתיו שאול מרחובות הנהר" (בראשית לו, לז), והא לא אתחזי דינא, דתנינן "רחובות הנהר" איהו בינה דמינה מתפתחין חמשין תרעין דנהורין ובוצינין לשית סטרי עלמא?
תאנא: כלהו דינא בר מחד דאתקיים בתראה והאי "שאול מרחובות הנהר" דא הוא חד סטרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר וכלהו לא אתקיימו. לא תימא דאתבטלו אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו (דבסטר נוקבא) עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב "וימלוך תחתיו הדר", מאי "הדר"? חסד עלאה. "ושם עירו פעו". מאי "פעו"? בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא. "ושם אשתו מהיטבאל" -- בכאן אתבסמו דא בדא ואתקרי "אשתו", מה דלא כתיב בכולהו. "מהיטבאל" -- אתבסמותא דדא בדא. "בת מטרד" -- תקונין דמסטר גבורה. "בת מי זהב" -- אתבסמו ואתכלילו דא בדא, "מי זהב" - רחמי ודינא.
כאן אתדבקו אתתא בדכורא. בסטרוי אתפרשן בדרועין בשוקין. דרועין דדכורא, חד ימינא חד שמאלא. דרועא קדמאה (ס"א קדישא)