זהר חלק ג קלג ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
לעילא ודא לתתא. לעילא "עובר על פשע", לתתא "לא החזיק לעד אפו". ותנינן "לא החזיק" -- דלא אית אתר למיתב. כמה דלעילא יהיב ארחא לאתעברא, כך לתתא יהיב אתר לאעברא.
תנא בכל אתר דבהאי עתיקא טמירא דכלא ארחא אתגלייא -- טב לכלהו דלתתא, דהא אתחזי עיטא למעבד טב לכלא. מאן דסתים ולא אתגלייא לית עיטא. ולית מאן דידע ליה אלא הוא בלחודוי, כמה דעדן עלאה לית דידע ליה אלא הוא עתיקא דעתיקי, ועל האי כתיב "מה גדלו מעשיך יי' מאד עמקו מחשבותיך".
אר"ש "יתתקנון עובדך לעלמא דאתי מעם עתיקא דעתיקין".
תקונא שתיתאה - מתתקן שערא וסליק מלרע לעילא, וחפי תקרובתא דבוסמא טבא עד רישא דפומא דלעילא. ונחית שערא (דרישא) לרישא דפתחא דארחא תתאה דפומא.
"קום ר' ייסא ואתקון תקונא דא".
קם ר' ייסא פתח ואמר: "וחסדי מאתך לא ימוש" וכתיב (שם) "ובחסד עולם רחמתיך". הני קראי קשיין אהדדי. ולא אקשו. דתנינן אית חסד ואית חסד; אית חסד דלגו ואית חסד דלבר.
חסד דלגו -- הא דאמרן דעתיקא דעתיקין, והוא סתים בסטרא דא דדיקנא דאקרי "פאת הזקן". ולא בעי ב"נ לחבלא האי סטרא משום האי חסד דלגו דעתיק יומין, ובג"כ בכהן דלתתא כתיב ביה "לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו". מאי טעמא? בגין דלא לחבלא אורחוי דחסד דעתיקא, דכהן מסטרא דא קא אתי.
ותאנא בצניעותא דספרא: בכלא אצטריך חסד לאתרבאה ולמבני, ולא לקטעא ליה ולא אשתצי מעלמא. והאי דכתיב "וחסדי מאתך לא ימוש" -- חסד דעתיק יומין. "ובחסד עולם" -- חסד דאקרי "חסד עולם", והאי הוא אחרא דז"א דכתיב "אמרתי עולם חסד יבנה".
והאי חסד דעתיק דעתיקין הוא חסד דקשוט. וחסד דקשוט לאו בחיי גופא אתמר אלא בחיי דנשמתא. ובג"כ כתיב "כי חפץ חסד הוא". דא הוא תקונא שתיתאה דדיקנא יקירא דעתיק דעתיקי.
תקונא שביעאה - פסיק שערא ואתחזן ב' תפוחין בתקרובתא דבוסמא, שפירן ויאן למיחזי.
פתח ר"ש ואמר: "כתפוח בעצי היער וגו'" -- מה תפוח זה כליל בתלת גווני, כך קב"ה תרין תפוחין כליל שיתא גווני. ותרין תפוחין אלין -- דאינון תקונא ז' -- אינון כללא דכל שיתא תקונין דאמינא, ובגיניהון אתקיים "באור פני מלך חיים".
ותאנא: מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ומחזיין חידו לזעיר אפין.
כתיב "יאר יי' פניו אליך" וכתיב "באור פני מלך חיים".
"באור פני מלך" -- אלין אינון תרין תפוחין דתקרובתא דבוסמא דאמינא.
"יאר יי' פניו אליך" -- פנים דלבר דכד נהרין מתברך עלמא.
ותאנא כל זמן דהני בוציני דלבר נהירין -- כל עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא. ומה אי הני דלבר כך -- תרין תפוחין דנהרין תדירא דחדאן תדירא, על אחת כמה וכמה!
תניא: כד אתגליין תרין תפוחין אלין -- אתחזי זעיר אפין בחדוותא. וכל אינון בוצינין דלתתא בחדוותא, וכל אינון דלתתא נהרין, וכל עלמין חדאן ושלימין מכל שלימותא. וכלא חדאן ונהרין. וכל טיבו לא פסיק. כלהו אתמליין בשעתא חדא. כלהו חדאן בשעתא חדא.
ת"ח פנים דלבר - אית זמן דנהרין ואית זמן דלא נהרין, ובג"כ כתיב "יאר יי' פניו אליך", "יאר פניו אתנו סלה" -- מכלל דלא הוי תדירא, אלא כד אתגליין תפוחין דלעילא.
תאנא: אלין תפוחין דסתימין -- נהירין וחוורין תדירא. ומנהון נהירין לתלת מאה ושבעין 370 עיבר. וכל שיתא תקונין קדמאין דבדיקנא -- ביה כלילן. הדא הוא דכתיב "ישוב ירחמנו" - "ישוב" מכלל דזמנין טמירין וזמנין אתגליין. הכא הוא "ישוב ירחמנו" ובהאי דלתתא הוא "ואמת". דא הוא תקונא