זהר חלק ג קלג א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
דבור בעי לארמא קלא ולאכרזא מלין דכתיב "וידבר את כל הדברים האלה לאמר", ותאנא כל עלמא שמעו ההוא דבור וכל עלמא אזדעזעו. ובגין כך כתיב "וידבר" ולא כתיב "ויאמר". אוף הכא כתיב "הנה לא ידעתי דבר" -- לאכרזא מלה ולאוכחא ברוח קדשא לעלמא.
אי הכי, הא כתיב "וידבר יי' אל משה לאמר"? אלא מאן הוא נביאה עלאה כמשה דלא זכה ב"נ כוותיה, דהוא שמע דבור בהכרזה ולא דחיל ולא אזדעזע, ושאר נביאים אזדעזעו אפי' באמירה ודחלין בדחילו.
ותאנא, תקונא קדמאה דדיקנא ותניינא לאתבא -- (ס"א לאקפא) (נ"א לאייתאה) לתליתאה, דכתיב "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר". (תרי נוסחי) ות"ח דתרין תקונין קדמאין למיתי לתליתאה הוו, דהוא תקונא תליתאה מאמצעיתא דתחות חוטמא, מתחות תרין נוקבין. נפיק חד ארחא.
ושערא אפסיק (ס"א אתפסק) בההוא ארחא. אמאי אתפסק? משום (דכתיב "ועובר על פשע") דהאי אורחא אתתקן לאעברא ביה. ובגין כך יתיב תחות נוקבי חוטמא האי אורחא. ושערא לא אתרבי בהאי אורחא משום (נ"א כובש עונות וכתיב) דכתיב "ועובר על פשע" - למיהב אעברא עד (ס"א על) פומא קדישא דיימא סלחתי.
תאנא: כמה ערקיסאות מחכאן לההוא פומא ולא אתגלי לחד מנייהו, דהא אסתלק ואתעטר. ידיע ולא ידיע.
תאנא בצניעותא דספרא: מהו דכתיב "פשע"? זכו - "עובר", לא זכו - "פשע". (מאי משמע עובר על פשע. שפע. דאקדים שי"ן לפ"א, לא זכו עומד ולא עובר) (האי) בזעיר אפין.
מאי בין האי להאי?
בזעיר אפין כד נחית ההוא אורחא מתחות נוקבי חוטמי כתיב "ויחר אף יי' בם וילך", מאי "וילך"? דנפיק רוחא דרוגזא מאינון נוקבי. ומאן דאשכח קמיה אזיל ולא אשתכח, הה"ד "כי רוח יי' נשבה בו ואיננו" (ס"א "כי רוח עברה בו ואיננו").
באריך אפין כתיב "ועובר על פשע", וכתיב "ורוח עברה ותטהרם". ותאנא: הכא כתיב "עובר על פשע" - בההוא ארחא. התם "ועבר יי' לנגוף את מצרים". זכאה חולקיה דמאן דזכי להאי.
ודא הוא תקונא תליתאה (דאורחא) דדיקנא יקירא קדישא עלאה עתיקא דעתיקו.
אמר ר"ש: ודאי קב"ה וסגי לאוטבא לך ויחדי לאגנא עלך.
ותאנא מאי דכתיב "שוש אשיש ביי'" -- בעתיק יומין אתמר, דהא הוא חדוותא דכלא.
תאנא בשעתא דאתגלי האי אורחא דדיקנא דעתיק יומין -- כלהו מארי דיבבא ויללה ומאריהון דדינא, סתימין ושתיקין, ולית דיפתח פטרא לאבאשא. משום דהאי אורחא אתגלייא לתקנא.
ומהאי מאן דאחיד (נ"א דאחית) ואזהר (ס"א משום דהאי אורחא סימנא לשתיקותא ומהאי הוא מאן דאחזי ואזהר) לשתקאה -- להאי אורחא רשים, דהוא סימנא דעתיקא קדישא.
תקונא רביעאה - מתתקן שערא (ונחית) תחות פומא, מרישא חדא לרישא חדא. הה"ד "לשארית נחלתו", כד"א "ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה" -- הנמצאה ממש. "שארית" דכתיב "שארית ישראל לא יעשו עולה".
תקונא חמישאה - נפיק אורחא אחרא מתחות פומא, הה"ד "לא החזיק לעד אפו".
"קום ר' יוסי".
קם ר' יוסי, פתח ואמר: "אשרי העם שככה לו אשרי העם שיי' אלקיו".
"אשרי העם שככה לו" -- מהו "שככה לו"? כד"א "וחמת המלך שככה" - שכיך מרוגזיה. דבר אחר: שכיך ברוגזיה, הה"ד "ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג" - דא הוא דינא דדייני.
"אשרי העם שיי' אלקיו" - רחמי דרחמי. דבר אחר: "שככה" -- שמא דכליל כל שמהן, וקב"ה מעבר רוגזיה ואנח ביה לזעיר אנפין ומעביר על כל אינון דלבר. דתניא ארחא עלאה דדיקנא קדישא (עלאה עתיקא דעתיקי) דאיהו נחית (בדיקניה) תחות נוקבי דחוטמא דעתיקי. והאי ארחא דלתתא שקילן אינון בכלא. דא