לדלג לתוכן

זהר חלק ג קכה א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" באתר "תא שמע"



קב"ה אשרי שמיה בינייהו. ועל דא -- על מיא ודאי "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו", אוף הכא במיא בדיק כהנא לאתתא ובשמא קדישא:

"ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן" -- מאן העפר? הא תנינן כתיב "הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר". "הכל היה מן העפר" -- אפילו גלגל חמה, כ"ש ב"נ דאשתכחו מניה.

א"ר יוסי אלו כתיב "ומן העפר" ולא יתיר - הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב "ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן" משמע דאחרא הוא. אלא כתיב "יתן כעפר חרבו" -- אלין מאריהון דקיסטין ובליסטראין, מארי דדינא קשיא. משמע דכתיב "בקרקע המשכן" -- דאחידן לתתא. ועל דא "יקח הכהן ונתן אל המים מי המרים המאררים" -- אלין מי ימא דאינון מרירין. מאי הוא? דא שמא קדישא בשעתא דאשתכח בדינא, כדין אקרון "מי המרים המאררים", ובג"כ מיא דימא דלתתא כלהון מרירין.

ת"ח האי ימא קדישא -- כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה, ובגין דאיהי דינא דעלמא - מימוי מרירן, בגין דאחיד בה מותא לכל בני עלמא. ואע"ג דאינון מרירן, כד מתפשטין, מתיקין אינון. לזמנין מיין דימא מרירן. לזמנין ימא דבלע לכל שאר מימין, ואקרי ימא דקפא, ובלע כל אינון אחרנין ושאיב לון בגוויה ולא ניגרין לבר. לזמנין שארן מייא ונגדין מההוא ימא כל מה דנגיד לתתאי. ובכמה גוונין קיימא האי ימא.

"המים המאררים" -- בשעתא דאתי חיויא ואטיל זוהמא, כדין "המים המאררים", ועל דא כהנא עביד עובדא לתתא ואומי אומאה ואתעביד דינא.

ת"ח אי אתתא אשתכחת זכייתא, אלין מיין עאלין בגווה