זהר חלק ג לו ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כ (עריכה)
זוהר חלק ג דף לו/ב ותפארת בנים אבותם. עד דהוו אזלי מטא עידן צלותא, נחתו וצלו, עד דהוו מצלי, קפטר חד חויא ברגלוי דחמרא דרבי פנחס, קסטא (ס"א קפטא) וגעא תרי זמני, בתר דסיימו צלותא, אמר רבי פנחס, ודאי צערא הוא לבעירא דילי, דהא יומא דא אקדימנא, והוינא מרחיש באורייתא, ואעבר לי באתר דלכלוכא שריא, והשתא מצערי לה, קמו וחמו חד חויא קטיר ארגליה, אמר רבי פנחס, חויא חויא זיל ואסחר (ס"א ואסטר) קוטרך, בקטפורא דחורא, אדהכי אתנשר חויא, ונפל קפסירי קפסירי. אמר רבי אלעזר, ומה כל כך מדקדק קודשא בריך הוא בצדיקייא, אמר ליה, ודאי קודשא בריך הוא מדקדק בהו בצדיקייא, ונטיר לון, ובעא לאוספא לון קדושה על קדושתייהו, והשתא האי חמרא על דלא נטר קדושתא דילי, אצטער, ודא חויא שליחא הויא. וכמה שלוחין אית ליה לקודשא בריך הוא, ובכלהו עביד שליחותיה, ואפילו בחיות ברא, הדא הוא דכתיב (ויקרא כו כב) והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם, ואפילו ביד גוי, הדא הוא דכתיב, (דברים כח מט) ישא יהו"ה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ. אמר רבי אלעזר, ובידא דישראל עביד שליחותא, אמר ליה אין, כגון רשע בידא דצדיק, אבל רשע בידא דישראל רשע אחרא לא עביד ביה שליחותא, אלא בזמנא דאיהו לא מכוון ביה, הדא הוא דכתיב (שמות כא יג) ואשר לא צדה והאלהי"ם אנה לידו, ואשר לא צדה דייקא, דלא לקטלא ליה, דא והאלהי"ם אנה לידו, בגין לאענשא לתרווייהו. אמר רבי אלעזר, היכי עביד קודשא בריך הוא שליחותא בידא דהני, ובידא דגוי, אמר ליה ואביך לא קאמר לך, אמר ליה עד לא שאילנא. פתח ואמר, (איוב לד כט) והוא ישקיט ומי ירשיע וגו', והוא ישקיט, בזמנא דקודשא בריך הוא יהיב שקיטו ושלוה לבר נש, מאן הוא רשאי לאבאשא ליה, ולמעבד ליה קטיגורייא. ויסתר פנים ומי ישורנו, ובזמנא דאיהו אסתר עיניה מלאשגחא עליה, מאן הוא דישגח עליה לנטרא ליה, ולמעבד ליה נטירו. וארחוי דקודשא בריך הוא בדא, על גוי ועל אדם יחד, בין לעלמא כלא, בין לעמא חד, בין לחד בלחודוי. תא חזי, בזמנא דבני נשא מתכשרן עובדין לתתא, ואתער לגבייהו לעילא ימינא דקודשא בריך הוא, כדין מתערין כמה רחימין, כמה נטורי עלמא, כמה נטורי דבר נש מימינא ומשמאלא, וכדין אתכפיא שמאלא ולא יכלא לשלטאה. ובזמנא דבני אנשא לא מתכשרן עובדין לתתא, שמאלא אתער, וכל אינון דאתו מסטרא דשמאלא כלהו אתערו, וכלהו אתעבידו שלוחין לאבאשא לגבייהו דבני נשא. דהא אינון דעברו על פתגמי אורייתא, כלהו רשימין באנפייהו, ואשתמודען לגבי אינון דמתערי מסטרא דשמאלא, ובגין כך חיוותא וגוי, וכל אינון דאתו מסטרא דשמאלא, כלהו אקרון (נ"א אינון) שלוחין לגבי אינון רשימין, דמתערי להו. וישראל אף על גב דלא מכשרן עובדין, כלהו מן סטרא דימינא קא אתיין, ובגין דאתכפייא ימינא בעובדייהו, שלטא עלייהו שמאלא, וכל אינון דאתו מסטרא דשמאלא, ועל דא שליחותא בידא דחיוותא וגוי, וכל דדמי לון, דאינון מסטרא דשמאלא, ולא בידא דישראל, דאף על גב דחייבא איהו, מסטרא דימינא קא אתו. וישראל חייבא דנפל בידא דישראל חייבא אחרא, בזמנא דלא אתכוון ביה, בגין דיתענשו תרווייהו, ויקבלון עונשא לדכאה לון. אמר רבי אלעזר, מנלן, אמר ליה, אינון בימינא ולא אתדבקו בשמאלא, ולא אתערבו בהדה לעלמין, ועל דא לזמנא אחרא אתעברו. אמר רבי אלעזר, מנא לן, אמר ליה תא חזי מן פלגש בגבעה (שופטים כ), דאף על גב דחייבי נינהו, לא בעי קודשא בריך הוא דיתערון גבייהו חייבי ישראל אחרנין, ועל דא מיתו (מישראל) כל אינון זמנין דמיתו, עד דכלהו חייבין דאתערו לגבייהו מיתו ואתאבידו, ואשתארו אינון