זהר חלק ג יח א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יט (עריכה)
כגוונא דא שליחא דצבורא דאשתכח ביה חטאה, (בגין דעמא לא אשתכחו זכאין קמי קודשא בריך הוא), ווי לאינון דסמכין עליה. אמר רבי יהודה, וכל שכן כהנא, דכל ישראל ועלאין ותתאין כלהו אחידן (נ"א מחכאן) ומצפאן לאתברכא על ידוי, דהא תנינן, בשעתא דכהנא שארי לכוונא מלין, ולקרבא קרבנא עלאה, כלא אשתכחו בברכתא ובחדוותא, ימינא שארי לאתערא, שמאלא אתכליל בימינא, וכלא אתאחיד ואתקשר דא בדא, ואתברכן כלהו כחדא, אשתכח דעל ידא דכהנא מתברכאן עלאי ותתאי, והא אוקמוה, ובגין כך בעי לקרבא קרבנא עליה, בגין דיתכפר חוביה. אמר רבי יוסי, הא תנינן דעל ידא דכהנא אתכפר חובא דבר נש, כד קריב קרבנא, השתא דאיהו חטי מאן מקריב עליה, ומאן יכפר עליה, אי תימא דאיהו מקריב על נפשיה, הא איהו אתקלקל, ולאו איהו כדאי דיתברכון עליה עילאי ותתאי, תתאי לא יתברכון על ידיה, כל שכן עלאי. אמר רבי יהודה, ולא, והא כתיב (ויקרא טז ו) וכפר בעדו ובעד ביתו, אמאי בעיא לכפרא עליה, בגין דאיהו חב יכפר על גרמיה, דכתיב וכפר בעדו. אמר רבי חייא, הא ידיע באן אתר אתקשר כהנא רבא, ובאן אתר אתקשר כהנא אחרא, וההוא דאקרי סגן ידיעא, בגין כך כהן אחרא קא מקריב קרבניה בקדמיתא, וסליק ליה עד ההוא אתר דאתקשר ביה, בתר דכהנא סליק לההוא אתר, לא מעכבין ליה לסלקא לאתריה ולאתכפרא חוביה, ועל דא אחרא קא מקריב עליה קרבניה, כיון דאחרא הוא מקריב, ולא מסתפקין כל כך על ידיה, לבתר איהו מקריב, ואינון עלאין כלהו מתחברן לכפרא חוביה, ומלכא קדישא אסתכם על ידייהו, כגוונא דא המתפלל וטעה יעמוד אחר תחתיו. רבי אלעזר ורבי אבא הוו יתבי, אמר רבי אלעזר, חמינא לאבא ביומי דראש השנה ויום הכפורים, דלא בעי למשמע צלותא מכל בר נש, אלא אי קאים עליה תלתא יומין קודם לדכאה ליה, דרבי שמעון הוה אמר הכי, בצלותא דהאי בר נש דאנא מדכינא, אתכפר עלמא, וכל שכן בתקיעה דשופרא, דלא מקבל תקיעתא דבר נש דלאו איהו חכים למתקע ברזא דתקיעה. דתנינן, רבי ייסא סבא אמר, הני תקיעתא כסדרן, קדמאה כלילא מכלא, תניינא חדא כסדרא וחדא כסדרא, גבורה גדולה בינייהו, תליתאה חד הכא וחד הכא, גבורה בינייהו, פוסקא סלקא, קומטרא נחתא, חד תקיפא וחד רפיא, והא אוקמוה, ואינון עשרה ואינון תשע, חד כללא דכלא. ובהאי יומא מתעטרא יצחק, והוא רישא לאבהן, בהאי יומא כתיב (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים, בהאי יומא יצחק אתעקד, ועקיד כלא, ושרה מלילת (ס"א מיללת), וקול שופרא תקיף לחדא, זכאה חולקיה מאן דעבר בינייהו ואשתזיב מנייהו. אמר רבי אבא, בגין כך קרינן פרשתא דיצחק בהאי יומא, דבהאי יומא אתעקד יצחק לתתא, ואתקשר בההוא דלעילא (נ"א באברהם), אימתי אתקשר, בשעתא דכתיב (בראשית כב ט) ויעקוד את יצחק בנו וגו'. אמר רבי אלעזר, בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם, דכתיב (שם א) והאלהי"ם נסה את אברהם, מאי נסה, כמה דאת אמר (ישעיה מט כב) ואל עמים ארים נסי, (שמות יז טו) ויקרא שמו יהו"ה נסי, מאי קמשמע לן, בגין דאשתכליל ימינא ואשתלים, הדא הוא דכתיב, והאלהי"ם נסה את אברהם, והאלהי"ם דייקא, ודא הוא (בראשית לא מב) ופחד יצחק. רבי אבא אמר, כתיב (תהלים עה ח) כי אלהי"ם שופט זה ישפיל וזה ירים, כי אלהי"ם שופט, אלמלא דאעבר דינא דיצחק באתר דיעקב שארי, (ס"א ואתסי) ואתכסי (ס"א ואתסחי) (ס"א ואתבסם) תמן, ווי לעלמא דיערע בדיניה, ורזא דמלה (ישעיה סו יז) כי באש יהו"ה נשפט, ודא הוא אתבסמותא דעלמא, וכיון דעאל באתרא דיעקב, ויעקב אחיד