זהר חלק ב רסה א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יח (עריכה)
ווי לאינון דמתערי להאי סטרא בישא ולא נטרי פומייהו ולישנהון, ולא חששי על דא, ולא ידעי דהא באתערו דלתתא תליא אתערו דלעילא בין לטב בין לביש. תא חזי, כד האי אתערו דלישנא בישא אתער לתתא, כדין האי נחש עקלתון סליק קשקשוי, ואוקים לון בסליקו, ואתער מרישא ועד רגלוי, וכד קשקשוי סליקו ומתערי, כדין כל גופא אתער, קשקשוי אלין אינון כל גרדיני נימוסין דלבר, וכלהו מתערי ואחדין בההוא מלה בישא, ומתערי לגבי ההוא (ישעיה כז א) נחש בריח, כדין כל גופא בישא אתער מרישיה ועד רגלוי, בכל הני היכלין דקאמרן, וכל אינון קשקשין בההוא גלדא, נחתין לתתא, וההוא גלדא אתפשט מניה ונחית לתתא, וגופא סליק ואתער למהוי דלטורא לעילא. תא חזי, אף על גב דזמנא קביעא איהו לכל חויין דעלמא לאתפשטא משכא דלהון, לא מתפשטי אלא בזמנא דמתערי בלישנא בישא לתתא, וכדין אתער ההוא רוחא (נ"א חויא) בישא לעילא, ופשט משכיה וקשקשוי מניה, דא סליק ודא נחית, וקשיא עליה ההוא אתפשטותא דקשקשוי במשכיה מכלא, מאי טעמא, בגין דאתפרש מזווגיה, דאלמלי הוה כלא בחבורא חדא, לא יכלין עלמא למסבל לון, וכלא בגין אתערותא דלישנא בישא דלתתא. וכד חויין דלתתא מתפשטי מההוא משכא, כדין כל חד וחד יהיב קלא, ואתער לכמה חויין דקיימי בההוא אתר דאקרי בור, דתמן כמה נחשין קיימין, וכלהו דלטורין לאתערא להאי חויא רבא, למהוי דלטורא על עלמא, וכלא בגין האי אתערו דלישנא בישא, כד קיימא אתערותא דיליה לתתא. כגוונא דא מאן דלעי באורייתא, כמה אינון דאקרון לשון הקדש, דמתחברן ומתערי אתערותא לההוא אתר דאקרי לשון הקדש, לשון מההוא קדש דלעילא, וכמה קדושות וקדישין מתערין מכל סטרין, זכאה חולקיהון דצדיקיא, אינון דגרמי לאתערא קדושין לעילא ולתתא, קדושה דלעילא וקדושה דלתתא. ועל דא כתיב (ויקרא יא מד) והתקדשתם והייתם קדושים, והתקדשתם אלו מים ראשונים, ואינון אתקרון מיין עלאין, והייתם קדושים אלין מיין תתאין, ואקרון מים אחרונים, ומזון באמצע בין מים ראשונים למים אחרונים, ועל דא מזון לאו איהו במים אחרונים, אלא במים ראשונים, מים ראשונים מעילא דמזונא תליא ביה, ולא במים אחרונים, ורזא לקדישי עליונין אתיהיב, זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי:
היכלא רביעאה, היכלא דא איהו דאקרי חובה, ודא איהו (תהלים מ ג) טיט היון, לקבל שמא אחרא דאקרי אבן מכשול, וכלא חד איהו, חובה בגין דתמן קיימי כל חובי דעלמא, אכרעותא דחובין. בגין דכד חבאן בני נשא, כל אינון גרדיני נימוסין נטלין אינון חובין, ומנחי לון בהאי היכלא דאקרי חובה, וכל זכיין דעלמא, כלהו מלאכין קדישין דממנן על זכוון דעלמא, כלהו נטלי לאינון זכוון, ואוקמי לון בהיכלא רביעאה דאקרי זכות, ותמן קיימי זכוון דבני נשא, וחובין קיימי בהיכלא אחרא דאקרי חובה, ואתקלו כחדא ביומא דראש השנה, כי (קהלת ז יד) גם את זה לעמת זה עשה האלהי"ם, ולבתר דאכרעו זכיין או חובין לסטרא דא או לסטרא דא, הכי נצח. ועל דא ביומא דראש השנה, כד מתערין אלין תרין סטרין זכות וחובה, ובהו תליין חיים ומות, אי זכיין אכרעו לסטרא דא דאקרי זכות, אכתוב בר נש בההוא סטרא דאקרי חיים.