זהר חלק ב עט ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק יג (עריכה)
ספרא דאגדתא, דאחזיו קמאי, והוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו, חכמה לעילא, תפארת לתתא, במקדשו לגבייהו, והכי חמינא בחלמא זמנא חדא, והכי אשכחנא בפומאי, אמר ליה רבי שמעון, עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא, והא כלא אחזיאו לך, ודא הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע, חכמה שמו, תפארת בנו:
(תנא) "ומשה עלה אל האלהים" -- זכאה חולקיה דמשה דזכי ליקרא דא, דאורייתא אסהיד בגיניה כך, (תאני רבי יהודה) תא חזי מה בין משה לשאר בני עלמא, שאר בני עלמא כד סלקין, סלקין לעותרא, סלקין לרבו, סלקין למלכו, אבל משה כד סליק, מה כתיב ביה, ומשה עלה אל האלהים, זכאה חולקיה. רבי יוסי אמר, מכאן אמרו חברייא, הבא ליטהר מסייעין אותו, דכתיב ומשה עלה אל האלהים, מה כתיב בתריה, ויקרא אליו יהו"ה, דמאן דבעי לאתקרבא מקרבין ליה.
"ויקרא אליו יהו"ה מן ההר לאמר, כה תאמר לבית יעקב וגו'". רבי יצחק פתח (תהלים סה ה) "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך" -- זכאה חולקיה דההוא בר נש דקודשא בריך הוא אתרעי ביה, וקריב ליה למשרי בגו היכלא קדישא, דכל מאן דאיהו אתרעי ביה לפולחניה, רשים הוא מרשימין דלעילא, למנדע דהא הוא אתבחר מקמיה דמלכא קדישא עלאה למשרי במדורוי, וכל מאן דאשתכח ביה ההוא רשימא, אעבר בכל תרעין דלעילא, ולית דימחי בידוי.
רבי יהודה אמר, זכאה חולקיה דמשה, דעליה כתיב "אשרי תבחר ותקרב", וכתיב ביה (שמות כ יח) "ומשה נגש אל הערפל", (שם כד ב) "ונגש משה לבדו אל יהו"ה והם לא יגשו".
"כה תאמר לבית יעקב"-- אלין נוקבי, "ותגיד לבני ישראל"-- אלין דכורין. רבי שמעון אמר, "כה תאמר" כמה דאת אמר (במדבר ו כג) "כה תברכו", וכתיב (תהלים קמה י) "וחסידיך יברכוכה", כלומר יברכו 'כה'.
"כה תאמר לבית יעקב", באמירה, והיינו מסטרא דדינא. "ותגיד לבני ישראל", כמה דאת אמר (דברים ד יג) "ויגד לכם את בריתו", וכתיב (שם כו ג) "הגדתי היום ליהו"ה אלהי"ך". "לבני ישראל"-- דכורין דאתו מסטרא דרחמי.
אמר רבי יוסי (נ"א יצחק) הואיל ואתינא להאי, מה הוא "הגדתי היום ליהוה אלהיך"? "ליהוה אלהינו" מבעי ליה? אמר ליה רבי שמעון, וכי האי בלחודוי הוא, והא כתיב (שם ח ז) "כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו'", (שם ז טז) "אשר יהוה אלהיך נותן לך", (שם ד כד) "כי יהוה אלהיך אש אוכלה הוא", וכלהו הכי, אלא הכי תנינן, כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, מאי טעמא, משום דזרעא קדישא לארעא קדישא סלקא, ושכינתא באתרה יתבא, והאי בהאי תליא. ומשה לא קאמר אלהי"ך אלא לאינון דהוו זמינין למיעאל לארעא קדישא, ולקבלא אפי שכינתא, ומה דלא אמר אלהינ"ו, משום דהא משה לא זכה למיעאל לארעא, ובגיני כך אלהי"ך ודאי בכל אתר, משום דאינון הוו זמינין למיעאל תמן.
אמר ליה ודאי הכי הוא, אבל הכא כתיב (שם כו ג) "ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם, ואמרת אליו הגדתי היום ליהו"ה אלהי"ך", והא אינון בארעא שריין? מאי טעמא אלהי"ך ולא אלהינ"ו? אלא אינון בעיין לאחזאה ולאודאה, דבגיניה דחסד עלאה זכאן לכל האי ושריין בארעא, ועאלן לההיא ארעא, ועבד עמהון כל אינון טבאן, ובגיני כך הוו אמרין מלין אלין לכהן, (ולא לבר נש אחרא) דכתיב הגדתי היום ליהו"ה אלהי"ך, (והכי הוא ודאי), משום דאתי מסטרא דחסד.
"כה תאמר לבית יעקב"-- לההוא אתר דאתחזי להו. "ותגיד לבני ישראל"-- בההוא אתר שלים דאתחזי להו, דהא יעקב וישראל תרין דרגין אסתלקו, ובדרגא חד סלקין, אלא ישראל שלימותא דכלא