זהר חלק א קצא א
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
"ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים וגו'". רבי יהודה פתח (עמוס ג ד) הישאג אריה ביער וטרף אין לו, היתן כפיר קולו ממעונתו בלתי אם לכד, הישאג אריה ביער, תא חזי כמה אית לון לבני נשא לאשגחא בפולחנא דקב"ה, דכל מאן דאשתדל באורייתא ובפולחנא דקב"ה, דחלתיה ואימתיה הוא על כלא, דהא כד ברא קב"ה עלמא, עבד כל בריין דעלמא כל חד וחד בדיוקניה כדקא חזי ליה, ולבתר ברא ליה לבר נש בדיוקנא עלאה, ושלטיה על כלהו בדיוקנא דא, דכל זמנא דבר נש קאים בעלמא, כל אינון בריין דעלמא זקפין רישא, ומסתכלן בדיוקנא עלאה דבר נש, כדין כלהו דחלין וזעין מקמיה, כד"א (בראשית ט ב) ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים וגו', והני מלי כד מסתכלן וחמאן ביה האי דיוקנא ונשמתא ביה, אמר רבי אלעזר, אף על גב דנשמתא לאו ביה, צדיקיא לא משתניין מכמה דהוה דיוקנהון בקדמיתא.
וכד בר נש לא אזיל בארחוי דאורייתא, האי דיוקנא קדישא אתחלף ליה, וכדין חיות ברא ועופא דשמיא יכלין לשלטאה עליה, בגין דאתחלף ליה האי דיוקנא קדישא, אתחלף ליה האי דיוקנא דבר נש. ותא חזי, קב"ה אחלף עובדין דלעילא ותתא, בגין לאהדרא מלין לאתרייהו, ולאשתכחא רעותיה בכל עובדי דעלמא.
דניאל לא אשתני דיוקניה כד אפילו ליה בגובא דאריותא, ובגין כך אשתזיב, א"ר חזקיה, אי הכי הא כתיב (דניאל ו כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני, משמע דבגין מלאכא דאסגר לפומייהו לא אתחבל. א"ל בגין דא לא אתחבל, דהא ההוא דיוקניה דבר נש זכאה, איהו מלאכא ממש, דסגיר פומא, וקשיר לון, לנטרא ליה דלא יחבלון ליה, ובגין כך אלהי שלח מלאכיה, ההוא דכל דיוקנין דעלמא מתחקקן ביה, ואיהו אתקיף דיוקני בי, ולא יכילו לשלטאה בי, וסגר פומייהו, ועל דא שלח מלאכיה ודאי, והאי מלאכא ההוא דכל דיוקנין מתחקקן ביה, דכתיב (תהלים קי ו) ידין בגוים מלא, גויות איהו דלא אשתני קמיה כל דיוקנין דעלמא, ועל דא מבעי ליה לבר נש לאסתמרא ארחוי ושבילוי, בגין דלא יחטא קמיה דמאריה, ויתקיים בדיוקנא דאדם.
תא חזי, יחזקאל נטר פומיה ממאכלי דאיסורי, דכתיב (יחזקאל ד יד) ולא בא בפי בשר פגול, זכה ואקרי בן אדם, דניאל מה כתיב ביה, (דניאל א ח) וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו, זכה הוא ואתקיים בדיוקניה דאדם, בגין דכל מלין דעלמא כלהו דחלין מקמי דיוקנא דאדם, דאיהו שליטא על כלהו, ואיהו מלכא על כלא.
א"ר יוסי בגין דא אצטריך ליה לבר נש לאסתמרא מחובוי ולא יסטי לימינא ולשמאלא, ועם כל דא בעי ליה לבר נש למבדק בחובוי בכל יומא ויומא, דהא כד בר נש קאים מערסיה תרין סהדין קיימין קמיה ואזלי בהדיה כל יומא, בעי בר נש למיקם, אינון סהדי אמרין ליה בשעתא דאפתח עינוי (משלי ד כה) עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך, קם ואתקין רגלוי למהך, אינון סהדין אמרין ליה (שם כו) פלס מעגל רגלך וגו', ועל דא כד אזיל בר נש בכל יומא, בעי ליה לאסתמרא מחובוי, בכל יומא ויומא כד אתי ליליא בעי לאסתכלא ולמבדק בכל מה דעבד כל ההוא יומא, בגין דייתוב מנייהו, ויסתכל בהו תדיר, בגין דייתוב קמי מאריה, כד"א (תהלים נא ה) וחטאתי נגדי תמיד בגין דייתוב מנייהו.
ותא חזי, בזמנא דהוו ישראל בארעא קדישא, לא אשתכח בידייהו חובא, כמה דאוקמוה, בגין דאינון קרבנין דהוו מקרבין בכל יומא