זהר חלק א קסז ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק ח (עריכה)
כלל, דהא קב"ה לא אתרעי בעם ולישן אחרא דישתמש ביקריה אלא בנוי קדישין, ואמר (ויקרא יא מד) והתקדשתם והייתם קדושים, מאן דאינון קדישין ישתמשון בקדושה, ישראל אינון קדישין, דכתיב (דברים יד ב) כי עם קדוש אתה, אתה קדוש ולא עם אחרא, מאן דאינון מסאבין, מסאבו אזדמן לון לאסתאבא, עליה כתיב (ויקרא יג מו) טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ומסאבא למסאבא קרי דכתיב (שם מה) וטמא טמא יקרא, מאן דאיהו טמא לטמא יקרא, כלא אזיל בתר זיניה.
אמר רבי יצחק, יאות הוא ליעקב דהוה קדישא לומר דאסתאב בלבן ובחרשוי, או שבחא הוא דיליה, אמר ליה רבי יוסי, אף על גב דקאמר רבי יהודה, אנא מסייע לך, דהא כתיב (בראשית כז יט) אנכי עשו בכורך, וכי יאות הוא לצדיקא כיעקב למחלף שמיה בשמא דמסאבא, אלא אנכי פסקא טעמא, ואמר אנכי מאן דאנא, אבל עשו בכורך, והא אוקמוה, אוף הכא "ויהי לי שור וחמור" לומר לא תשוי לבך ורעותך לההיא ברכתא דבריך לי אבא דאתקיים בי, הוא בריך לי הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך, בגין כך עבדך יעקב, לאדני לעשו, הוא בריך לי ברוב דגן ותירוש, הא לא אתקיים בי, דלא אוצרנא לון, אלא ויהי לי שור וחמור צאן ועבד, רעי ענא בחקלא, הוא בריך לי מטל השמים ומשמני הארץ, הא לא אתקיים בי, בגין דהא עם לבן גרתי, כגיורא דלא הוה לי ביתא חדא, כל שכן משמני הארץ, וכל דא בגין דלא יסתכל ביה ביעקב על אינון ברכאן ויקטרג עמיה.
רבי אבא אמר, כתיב ביה ביעקב (שם כה כז) איש תם יושב אהלים, גבר שלים, בגין דאיהו יתיב בתרין משכנין עלאין, ואשלים להאי גיסא ולהאי גיסא, ואיהו לא אמר דאסתאב בחרשוי, אבל על מה דקאמר רבי יהודה, בגין דלבוי שלים על טיבו וקשוט דעביד ליה קב"ה, דכל עלמא ידעי עובדוי דלבן מאן אינון, ומאן יכיל לאשתזבא (ס"א מניה, כל עשרין שנין דהויתי עמיה), מקטרוגא דיליה, דבעי לאובדא לי (ס"א ואנא יתיבנא ועבדנא עמיה עשרין שנין), וקב"ה שזבני מניה, וכלא הוה בגין דלא יסתכל ביה עשו, דאתקיימו ביה אינון ברכאן, ולא ינטר ליה דבבו, ועל דא כתיב (הושע יד י) כי ישרים דרכי יהו"ה וגו', וכתיב (דברים יח יג) תמים תהיה עם יהו"ה אלה"יך:
"וישובו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו, וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו" -- כיון דאמר באנו אל אחיך, לא ידענא דאיהו עשו, וכי אחין אחרנין הוו ליעקב, אלא באנו אל אחיך, ואי תימא דהדר בתשובה ואזיל בארח מתקנא, לאו הכי אלא עשו הרשע כדמעיקרא, וגם הולך לקראתך, ואי תימא דאיהו בלחודוי אזיל, לאו, אלא ארבע מאות איש עמו, וכל כך למה (אלא אינון) אמרו ליה, בגין דקב"ה אתרעי תדיר בצלותהון דצדיקיא, ומתעטר בצלותהון, כדאמרינן דההוא מלאכא דממנא על צלותהון דישראל סנד"לפון שמיה, נטיל כל אינון צלותין ועביד מנייהו עטרה לחי העולמים ואוקמוה, וכל שכן צלותהון דצדיקיא, דקב"ה אתרעי בהו, ואתעבדן עטרה לאתעטרא באינון צלותין לקב"ה, ואי תימא משריין קדישין הוו אתיין עמיה אמאי דחיל, אלא צדיקייא לא סמכין על זכותייהו, אלא על צלותהון ובעותהון לגבי מאריהון.
ותא חזי דאמר רבי שמעון, צלותא דסגיאין סליק קמי קב"ה, ומתעטר בההוא צלותא, בגין דסלקא בגוונין סגיאין, ואתכלילת מכמה סטרין, ובגין דאתכלילת מכמה גוונין, אתעבידת עטרה ומנחא על רישא דצדיק חי העולמים, וצלותא דיחיד לאו איהי כלילא, ולאו איהי אלא בגוון חד, ועל דא צלותא דיחיד לאו איהו מתתקנא לאתקבלא (אלא בצלותא) כצלותא דסגיאין, ותא חזי יעקב כליל הוה, ועל דא צלותיה תאיב לה קב"ה, מה כתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו.
רבי יהודה פתח ואמר, (משלי כח יד) אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה לבו יפול ברעה