זהר חדש לא א
מתוך: זהר חדש (מנוקד)/בראשית (עריכה)
שֶׁלֹּא אַטֶה אַשּׁוּרִי יָמִין וּשְׂמֹאל. וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֶרְאֶה שֶׁהִיא טוֹבָה עֲצָתְךָ, אֶעֱשֶׂה הֵפֶךְ רְצוֹנְךָ וְתַאֲוָתְךָ.
וְאָמַר רַבִּי בּוֹ, יֵצֶר הָרָע מַהוּ עוֹשֶׂה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, מַה כְּתִיב בֵּיהּ, (שם) וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, לְאוֹתָם הָרְשָׁעִים שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ עִמּוֹ, וּבִשְׁבִיל זֶה הַדֶּרֶךְ וַיִּפָּרְדוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְאָז הַנְּשָׁמָה מַה כְּתִיב בָּהּ. וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד, בְּכָל מַעֲשִׂים טוֹבִים וִישָׁרִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוֹת.
(בראשית, יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו, ר' תַּנְחוּם פָּתַח, קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי כו' (שיר השירים, ה) וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ. אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם, בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִיטָהֵר מֵעֲוֹנוֹתָיו, בְּעוֹד דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה פְּתוּחִין לְפָנָיו, בְּטֶרֶם יִסָּתֵם הַדֶּרֶךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה, נה) דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ וְגו'. יֵשׁ עִתִּים שֶׁהוּא קָרוֹב, וְיֵשׁ עִתִּים שֶׁהוּא רָחוֹק.
וּמִי אָמַר רִבִּי תַּנְחוּם הָכֵי, וְהָא כְתִיב (תהלים, קמה) קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. אָמַר, הַאי קְרָא מְסַיֵּיעַ לֵיהּ. מַשְׁמַע דִּכְתִיב לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּהוּ בֶאֱמֶת, וְעִם כָּל זֶה מַאי כְּתִיב, רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ, דְּהֲוָה יָתֵיב, וְאָתָא בַּר נָשׁ וְצָוַח קַמֵּיהּ, אָצֵית מַלְכָּא כָּל מַה דַּאֲמַר, וְלָא אָתֵיב לֵיהּ, הוּא צָוַח וּמַלְכָּא אָצֵית וְשָׁתֵיק. אָזַל הַהוּא גַבְרָא.
אָמְרוּ מְשַׁמְּשׁוֹהִי קַמֵּי מַלְכָּא, מָרָנָא, לָמָּה לָא אֲתֵיבַת לְהַאי מִסְּכֵּינָא מִדָּעַם, אֲמַר לְהוֹ, שְׁמָעִית כָּל מַה דַּאֲמַר, וְאָצֵית לֵיהּ, אֲבָל הוּא חַיָּיבָא קַמָּאי, וְלֵיתוֹהִי כְּדַאי לְמֶעְבַּד רְעוּתֵיהּ, דְּהָא אֲמָרוּ לֵיהּ וּלְחַבְרוֹהִי זִמְנִין סַגִּיאִין מִן שְׁמִי, דְּלָא יֶהֱווֹן בִּישִׁין, וְיֵיתוּן קַמָּאי וְאַעֲבֵיד עִמְּהוֹן טָבָא, וְלָא אַשְׁגָּחוּ בִּי, כְּעַן לֵית אֲנָא מַשְׁגַּח בְּהוֹן.
כָךָ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת, וְשׁוֹמֵעַ לָהֶם. אֲבָל לְמִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, לְהַאי כְּתִיב, (שם) רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
אָמַר רִבִּי חֶלְבוֹ אָמַר רַב הוּנָא, מִמִּי אַתָּה לָמֵד, מִמּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הֲשָׁלוֹם. דִּכְתִיב (שמות, לג) וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ. אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְמַלְאָךְ, וְלֹא לְשָׂרָף, וְלֹא לְשַׂר, מַאי שִׁינּוּיָא יְהֵא לָנָא מִן הָאוּמּוֹת, לָהֶם שַׂר, וְלָנוּ שַׂר, אֲבָל וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ וְגו', וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הֲלֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ, אַתָּה וְלֹא שַׂר.
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מַאי הֲוָה דַעְתֵּיהּ דְּמשֶׁה דְּלָא קַבֵּיל לֵיהּ לְמַלְאָכָא. אֶלָּא, אֲמַר משֶׁה יְדַעְנָא בְּהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן חַיָּיבַיָא וּקְשֵׁי קְדַל, אִלְמָלֵי יִתְמַסְּרוּן לְמַלְאָכָא, וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁהוּא מִדַּת הַדִּין, לֹא יִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט.
דְּאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּכָל מָקוֹם ה' מִדַּת רַחֲמִים. אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁמָּצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ. (שם לד) וְעַתָּה אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ דְּהוּא מִדַּת רַחֲמִים.
אָמַר לֵיהּ לָמָּה. אָמַר לֵיהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ. יִשְׂרָאֵל סַרְבָנִין טַרְחָנִין הֵם, כֵּיוָן שֶׁחוֹטְאִים יֵשׁ בְּיַד הַמַּלְאָךְ לַעֲשׂוֹת דִּין, וְלֹא לַעֲשׂוֹת סְלִיחָה וּמְחִילָה. אֲבָל אַתָּה רַחוּם וְחַנּוּן, הַיְכוֹלֶת וְהַכֹּחַ בְךָ, וְרַחֲמֶיךָ רַבִּים, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ. מַה שֶּׁאֵין רְשׁוּת לְשׁוּם מַלְאָךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רַחְמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵצֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שיר השירים, ה) פִּתְחִי לִי, פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, לְמַעַן תִּזְכִּי לְכָל טוּב שֶׁבָּעוֹלָם. שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, זֶהוּ רֹאשׁ הָעוֹלָם. קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה, זֶהוּ קְצֵה הָעוֹלָם. כְּלוֹמַר, רֹאשׁ הָעוֹלָם וְקָצֵהוּ, מִלֵּאתִי כָּל טוּב בִּשְׁבִילֵךְ, וְלֹא פָּתַחְתְּ לִי בְּאוֹתוֹ זְמַן. וּלְאַחַר כֵּן כְּשֶׁהֵצִיק לָהּ מַה כְּתִיב, (שם) קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ.
דָּבָר אַחֵר, קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי, זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה אֵצֶל הַגּוּף, בְּעוֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה בַּגּוּף, אֵינָם רוֹצִים לְהָעִיר דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. אָמַר רִבִּי פִּנְחָס, בְּשָׁעָה שֶׁהַנְּשָׁמָה רוֹצָה לָצֵאת מִן הַגּוּף, מִתְחָרֶטֶת לָמָּה לֹא שָׁבָה בִּתְשׁוּבָה עַד שֶׁיָּצְאָה מִן הַגּוּף, וְנִשְׁאָר הַגּוּף כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ.
וְאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים נַפְשׁוֹ מִתְאַבֶּלֶת עָלָיו וְאוֹמֶרֶת, קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי. תֵּדַע לָךְ, בְּעוֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה בַּגּוּף, וְהַגּוּף עוֹמֵד בְּכֹחַ, הִיא, תְּשׁוּבָה מַעַלְיָיתָא, וְלָא בְּשַׁעֲתָא דְּלָא יָכֵיל.
כדְּאָמַר רִבִּי פִּנְחָס, מָשָׁל לְמִדַּת הַדִּין, לְאָדָם הָעוֹמֵד עַל שׁוּלְחָנוֹ, וְהָיָה רָעֵב וְתָאֵב לֶאֱכוֹל, וּבְעוֹד שֶׁהָיָה אוֹכֵל, עָמַד עָנִי עַל הַפֶּתַח, שָׁאַל מִמֶּנּוּ לְהַאֲכִילוֹ, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ פָּנִים, הָלַךְ אוֹתוֹ הֶעָנִי בְּפַחֵי נֶפֶשׁ.
לְאַחַר שָׁעָה, הִגִּישׁוּ עוֹד לְפָנָיו לֶאֱכוֹל, הָיָה בִּטְנוֹ מָלֵא מִכֹּל, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכוֹל עוֹד, אָמַר תְּנוּ לוֹ לָזֶה הֶעָנִי. הָיָה חָכָם אֶחָד עוֹמֵד עָלָיו, אָמַר לֵיהּ, שׁוֹטֶה, אִלּוּ יְכֵילַת לֶאֱכוֹל לֹא נָתַתָּ לוֹ, עַתָּה שֶׁאֵין בְּךָ כֹּחַ לֶאֱכוֹל יוֹתֵר אַתָּה נוֹתְנוֹ לֶעָנִי.
כָךָ הוּא הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוֹלֵךְ בַּהֲבָלָיו רָעֵב לֶאֱכוֹל וּלְהַרְוִיחַ מָמוֹן, בָּא הֶעָנִי שֶׁהוּא הַיֵּצֶר הַטוֹב, וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ בְּבַקָּשָׁה שֶׁיַּחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָעֵב יוֹתֵר לְהַרְוִיחַ מָמוֹן.
לְאַחַר זְמַן תּוֹפְסִין אוֹתוֹ בַּקּוֹלָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר, אוֹמֵר אֶחֱזוֹר בִּתְשׁוּבָה. שֶׁמָּא יִתְּנוּ לוֹ שָׁעָה לְכָךְ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְּנוּ לוֹ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שׁוֹטֶה עַכְשָׁיו שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל עוֹד לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר אַתְּ אוֹמֵר אֶחְזוֹר בִּתְשׁוּבָה, דְּאִלּוּ הָיִיתָ יָכוֹל לְהַרְוִיחַ עוֹד לֹא הָיִיתָ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, בְּעוֹדוֹ כָּךְ יָצָאת נִשְׁמָתוֹ.
וְאָמַר רִבִּי זְרִיקָא, רַב דְּמִן חַבְרַיָיא אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה הֲוָה, וְלָא יַהֲבוּ לֵיהּ רְשׁוּתָא לְמֶהֱדַר בִּתְשׁוּבָה, דְּנָפְקָא הַהוּא קָלָא, וַאֲמַר בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה מֵת, כָּל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין מִלְּעֵילָא וּמִלְּרַע יִסְתַּתְּמוּן מֵהַהוּא גַבְרָא, דְּלָא יֵיתֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. ארִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, לָמָּה לָן כּוּלֵּי הַאי, [דִּכְתִיב] (קהלת, יב) וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ כו' עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה.
ג (בראשית, יד) וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו. רַבִּי אַבָּא פָּתַח, כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרָע כִּדְאִיתָא לְעֵיל. הָא תָּנִינָן, כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַד יֵצֶר