ויקרא רבה ד ב
דבר אחר, נפש כי תחטא וגו', זה שאמר הכתוב (קהלת ו, ז): כל עמל אדם לפיהו.
אמר רבי שמואל בר אמי מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, אינו מספיק להבל היוצא מפיו. (קהלת ו, ז): וגם הנפש לא תמלא, רבי ברכיה ורבי קרציפא בשם רבי יוחנן אמרין כפיטורין היוצאין מן הושט, ורבי חנינא אמר כצפורין היוצא מן הושט, שמואל אמר כסילן רטב והפוך היוצא מן הושט.
אמר רבי שמואל בר יצחק כל מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, לפיו, ולא לפי בנו ולא לפי בתו. ורבנן אמרי לפיהו ולא לריח רע, לפי שהנפש הזו יודעת כל שיגעה לעצמה יגעה, לפיכך אינה שבעה למצוות ומעשים טובים.
אמר רבי לוי משל לעירוני שהיה נשוי בת מלכים, אף על פי שמאכילה כל מעדני עולם אינו יוצא ידי חובתו, למה לפי שהיא בת מלכים, כך כל מה שיפעל אדם עם נפשו אינו יוצא ידי חובתו, למה שהיא מלמעלה. שלשה כפויי טובה הן: הארץ, והאשה, והנפש. הארץ, שנאמר (משלי ל, טז): ארץ לא שבעה מים. האשה מנין (משלי ל, כ): אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און. הנפש מנין (קהלת ו, ז): גם הנפש לא תמלא. שלשה נוטלין בשופע ונותנין בשופע: הארץ, והים, והמלכות.
אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי, ששה פעמים כתיב כאן נפש, כנגד ששת ימי בראשית, אמר לה הקדוש ברוך הוא לנפש, כל מה שבראתי בששת ימי בראשית לא בראתי אלא בזכותך ואת יוצאת וחוטאת, נפש כי תחטא.