ויואל משה (טייטלבוים)/מאמר שלש שבועות/עט
תקציר:
- ועדיין קשה, לדעת המהר"ל שלקיחת גאולה מעצמם הוא כפירה בעיקר, אם כן גם אין לו חלק לעולם הבא, וכקושיית הגמרא בסוטה "ארור סגי ליה?!".
- ויש לומר, שמשום האי טעמא פירש רש"י ז"ל שלא ירבו בתחנונים, שזה ודאי אינו בכלל כפירה בעיקר, ואף על פי כן יש בו איסור השבועה.
- מיושב בזה גם הקושיה דאין שבועה חלה על שבועה, דהכא כולל דבר האסור עם המותר.
- טעם נוסף, מה הניאו לרש"י ז"ל לפרש דקאי שלא להרבות בתחנונים.
- ביאור הדברים שלא להרבות בתחנונים יותר מדאי.
- ייתכן שיש לחלק בין השלוש שבועות, דשבועה של עליה בחומה אינה תלויה בשבועת האומות, ותמיד במקומה עומדת, אולם השבועה של דחיקת הקץ על-ידי תפילות ותחנונים, כיוון שאין בזה שום שמץ מינות, אפשר שמותר, אם האומות מכבידים עולם ועוברים על שבועתם. והיינו טעמא שלא ביארו חז"ל שיעור "יותר מדאי", כי עכשיו מותר להרבות בתחנונים. ואפילו הכי הביאו בגמרא גם שבועה זו, שכך דרך הגמרא, להביא אף מה שאין נפקא מינה.
- כעין זה העלה בהגדת מעשי ידי יוצר מהגאון מורנו הרב שלמה קלוגר, אף שכתב זאת רק בדרך דרוש.
לעיון נוסף
[עריכה]- תשובה להשגות על דברי הרב שלמה קלוגר ניתן למצוא בהתקופה הגדולה#עמוד קעו, התקופה הגדולה#עמוד תקע.
- ראו גם שלא יעלו בחומה ג.