לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/לה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמַר לְמָשָׁל, גִּבּוֹר אֶחָד חָגַר מָתְנָיו לִכְבֹּשׁ חוֹמָה חֲזָקָה וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הַשַּׁעַר הָיָה אָרוּג עַל הַשַּׁעַר מַטְוֶה מִקּוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁסָּתַם אֶת הַשַּׁעַר. וְכִי יֵשׁ שְׁטוּת יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁיַּחֲזֹר מִמִּלְחַמְתּוֹ מֵחֲמַת הַסְּתִימָה שֶׁל הַקּוּרֵי עַכָּבִישׁ. וְאַחַר־כָּךְ אָמַר הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר שֶׁעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ הַכֹּל וּלְנַצֵּחַ כָּל הַמִּלְחָמוֹת. וְאָמַר אַף־עַל־פִּי שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְבּוֹדֵד בַּמַּחֲשָׁבָה אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַדִּבּוּר. וּמְבֹאָר הַנִּמְשָׁל מִמֵּילָא לְעִנְיַן מַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הָאָדָם לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת בּוּשָׁה וּכְבֵדוּת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. וּבְוַדַּאי הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל, כִּי הֲלֹא הוּא רוֹצֶה לִכְבֹּשׁ בְּדִבּוּרוֹ מִלְחָמָה חֲזָקָה שֶׁהוּא מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַתְחִיל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִכְבֹּשׁ וּלְשַׁבֵּר חוֹמוֹת וְלִפְתֹּחַ שְׁעָרִים עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר. וּבִשְׁבִיל מְנִיעָה קַלָּה מֵחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ וְכַיּוֹצֵא יִמְנַע חַס וְשָׁלוֹם, אֶת עַצְמוֹ מִלְּדַבֵּר. הֲלֹא הַמְּנִיעָה הַזֹּאת נֶחֱשֶׁבֶת לִסְתִימָה שֶׁל קוּרֵי עַכָּבִישׁ כְּנֶגֶד הַחוֹמוֹת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁבֵּר בְּדִבּוּרוֹ. וְאָמַר שֶׁטּוֹב שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם הִתְבּוֹדְדוּת שְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם. שָׁעָה אַחַת שֶׁיֵּלֵךְ וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיָכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר וְיַעֲרֹךְ לִבּוֹ לְכָךְ. וְאַחַר־כָּךְ יְדַבֵּר שָׁעָה אֶחָת (שָׁם, סִימָן רל"ב)).