לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עֶלְיוֹנָה מִן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס. לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. כִּי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ. וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל לְדַבֵּר בְּהַלָּשׁוֹן כָּל כָּךְ, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר בּוֹ. כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר וְהֵן בַּקָּשַׁת תַּחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה בֶּאֱמֶת. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל חָד לְפוּם דַּרְגֵּהּ. וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ"ל. וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם הַמַּתְחִיל - מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַיֵּן שָׁם). וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד. וְהִיא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִית שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל. כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נִסְתַּתְּמִין דְּבָרָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו לְדַבֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה בְּעַצְמוֹ טוֹב מְאֹד, דְּהַיְנוּ הַהֲכָנָה שֶׁהוּא מוּכָן וְעוֹמֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְחָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְדַבֵּר אַף שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל, זֶה בְּעַצְמוֹ גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד. וְגַם יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ שִׂיחָה וּתְפִלָּה מִזֶּה בְּעַצְמוֹ. וְעַל זֶה בְּעַצְמוֹ יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְרַחֵק כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל אֲפִלּוּ לְדַבֵּר. וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים שֶׁיַּחְמֹל עָלָיו וְיִפְתַּח פִּיו, שֶׁיּוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְדַע שֶׁכַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וּמְפֻרְסָמִים סִפְּרוּ, שֶׁלֹּא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם רַק עַל־יְדֵי הַנְהָגָה זוֹ. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין מֵעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ הָעוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה. וְהוּא דָּבָר הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל. כִּי כֻּלָּם יְכוֹלִים לִנְהֹג הַנְהָגָה זוֹ וְעַל־יְדֵי־זֶה יָבוֹאוּ לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז בָּזֶה. גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה תְּפִלָּה. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה מַאֲמַר תּוֹרָה מִצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי יַעֲשֶׂה מִזֶּה תְּפִלָּה. דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר. מָתַי יִזְכֶּה גַּם הוּא לָבוֹא לְכָל זֶה וְכַמָּה הוּא רָחוֹק מִזֶּה, וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לָבוֹא לְכָל הַנֶּאֱמַר שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמַּאֲמָר: וְהַמַּשְׂכִּיל וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יוֹלִיכוֹ הַשֵּׁם בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְיָבִין בְּעַצְמוֹ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו דִּבְרֵי חֵן, וּטְעָנוֹת נְכוֹנוֹת לְרַצּוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת. וְעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ עוֹלֶה לְמָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד. וּבִפְרָט כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִתּוֹרָה תְּפִלָּה מִזֶּה נַעֲשֶׂה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד לְמַעְלָה: (שָׁם סִימָן כה): עַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב שעב), שֶׁכָּתַב שָׁם: וְהָעִקָּר לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת לְבַקֵּשׁ בְּכָל יוֹם וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל־פִּי אֵיזֶה תּוֹרָה, שֶׁיִּלְמוֹד בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁבְּכֻלָּם יְכוֹלִים לִמְצֹא אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם. אֲהָהּ, הַשֵּׁם! מָתַי נִזְכֶּה לָזֶה. כִּי כָּל יָמֵינוּ פּוֹרְחִים וְהוֹלְכִים כְּצֵל עוֹבֵר וּכְעָנָן כָּלֶה וּכְרוּחַ נוֹשָׁבֶת וְכַחֲלוֹם יָעוּף וְכוּ', וְאֵין לָנוּ בַּמֶּה לְתָפְסָם וּלְהַחֲזִיקָם, שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁאָרִים קַיָּמִים לָנוּ, שֶׁנִּחְיֶה בָּהֶם לָנֶצַח כָּל אֶחָד עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְהָעִקָּר עַל־פִּי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יָשָׁן וְחָדָשׁ מְאֹד, שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת כַּנַּ"ל. וְכָל אֶחָד רָחוֹק בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מִזֶּה, וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאִם אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין יְכוֹלִים לְהַתְחִיל לְדַבֵּר כְּלָל, הֲלֹא גַּם מִזֶּה דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בְּעֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, שֶׁהֵם בְּדוּקִים וּמְנֻסִּים, שֶׁכְּבָר הוֹעִילוּ לָנוּ הַרְבֵּה וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ, שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֹאת וְלַעֲסֹק בָּזֶה קְצָת. מִי יִתֵּן, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם וּלְבַקֵּשׁ וְלִצְעֹק לַה' וְלַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַדְּרוּשׁ הַנִּפְלָא מִסֵּפֶר "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת" אֹרַח־חַיִּים הִלְכוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ הֲלָכָה ה' שֶׁנִּתְיַסֵּד עַל יְסוֹד שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים הַנַּ"ל בְּסִימָן א' וּבְסִימָן ב). שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים בְּסוֹף הַסֵּפֶר "לִקּוּטֵּי־מוֹהֲרַ"ן":