לדלג לתוכן

המאור על הרי"ף/ברכות/פרק ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מתני'. הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו לא יצא וכו' אמר רב יוסף מחלוקת בקריאת שמע אבל בשאר מצוות דברי הכל יצא — וכיון דסמך עלה הרי"ף ז"ל משום דההיא מסקנא דשמעתא, נדחו דברי רב חסדא ודברי רב מתנא, דהא מדמה שאר מצוות, כגון ברכת תרומה ומקרא מגילה, לקריאת שמע. דעד כאן לא שני ליה לרב חסדא [אלא] (ל)בין דאורייתא ל[ד]רבנן, בדאורייתא לא שני ליה. והא דתנן: הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן, מאחר דקיימא לן כרב יוסף, על כרחך אית ליה לשינויי הא כדאיתא והא כדאיתא, חרש לכתחלה הוא דלא, הא דיעבד שפיר דמי, שוטה וקטן דיעבד נמי לא. ורבי יהודה מכשיר בקטן אפילו לכתחילה, ולית הלכתא כותיה.