הגהות רבינו פרץ על סמ"ק/רכא
מ"מ צריך לפרוש מלאכול משעת שקיעת החמה לכל הפחות משום דמאז מתחיל בין השמשות דר' יהודה ובין השמשות ספק לילה דהוי עיצומו של יום שיש בו כרת ולאו בכלל תוספ' הוא עכ"ל:
פי' ר"י בתשובה כשהחולה שואל לאכול ולשתות אומרים לו י"כ הוא ואם אמר אעפ"כ תנו לי לאכול מאכילין אותו דכי האי גונא חולה אומר צריך אני קרינ' ביה ואע"פ שאינו אומר בהדיא שצריך משום סכנה:
וכן אמר הר' מאיר ז"ל שמותר לאדם לרחוץ עיניו במים ביוה"כ ולא פניו מפני שהיא רפואה לעינים כדאיתא במסכת שבת בפ' שמנה שרצי' טפת צונן שחרית וטפת צונן ערבית יפה לעינים מכל קילוריות ורפואה מותר ביו"ה כדאיתא במסכת יומא בפר' יוה"כ:
אומר הר' מאיר מי שהתענה פעם אחת שני ימים לשם יום כפורים צריך לעולם להתענות שני ימי כפורים הואיל וקבל עליו יום שני לש' יום כפורי' שהוא איסו' כרת כיון שאסרו עליו פעם א' אסו' בו לעול'.
אף על פי שתוקעין קודם הבדלה אין לחוש משום דחכמ' היא ואינה מלאכה בליל מוצאי יום הכפורים שרגילים לומר ה' הוא האלהים ז' פעמים י"א אותם קודם תקיעה. ויש אומרים אותם אחר התקיעה וכן נראה שהרי אומר אותו לסימן סילוק שכינה שמסתלק ועולה עד לרקיע השביעי. וכתיב עלה אלהי' בתרועה וגומר. אלמא לאחר תקיעת השופר הוי העלאה והסילוק: