הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קפט
סימן קפט
[עריכה](סימן קפ"ט ש"ך ס"ק י"ט) שקבעה בב"פ. לשון זה תמוה דהא אין ב' הפלגות שוות כיון דאייר חסר וניסן מלא. ולשון הב"ח הכי הוא על מה שכתב הטור דלרבא נקבע הדילוג וחוששת לי"ח בתמוז הא דהוצרך לומר דחוששת לי"ח תמוז היינו לומר דחוששת רק לי"ח תמוז אבל אינה חוששת לי"ז תמוז אף דההפלגה מן י"ז אייד עד י"ז סיון שוה להפלגה מי"ז סיון לי"ז תמוז עכ"ל והיינו דלא חיישינן להפלגה השניה שהיא ל"א יום וא"כ לשמואל דלא קבעה עדיין חוששת לי"ז תמוז משום הפלגת ל"א ולדידן קיי"ל כחומריה דרב ושמואל וצריכה לחוש לי"ז ולי"ח תמוז. ואולם הא בלא"ה חוששת לשמואל לי"ז תמוז כיון דראתה י"ז סיון לדינא לחוש פ"א ליום החדש דהיינו י"ז תמוז:
(ש"ך ס"ק כ"ו) דלמא וסת השוה הוא. לא ידעתי מאי קושיא הא מטעם וסת השוה דהיינו ב' הפלגות שוות מנ"ט לנ"ט הא היה רק ב' הפלגות והיה לו רק דין וסת שאינו קבוע לזה החדש דהוי וסת קבוע מחמת הסירוג דלזה ראיה ראשונה מן החדש כיון דדנין על יום החדש:
(ט"ז ס"ק י"ז) בסתם עונה בינונית. לא זכיתי להבין דהכא דראתה בך' בניסן פשיטא דא"צ לחוש ביום א' דר"ח אייר לעונה בינונית ותמיד מחשבי' עונה בינונית מראייה האחרונה. ודברי הב"ח נכונים:
(סעיף כ"ג בהג"ה) אכלה שום וראתה. בפשוטו נראה דדוקא בכה"ג כיון דראתה בג' מינים חריפים אבל אם אכלה ג"פ שום קבעה רק לשום וכמו בשור המועד דשור חמור גמל הוי מועד לכל. אבל בנגח שור ג"פ הוי מועד רק לשוורים. וא"כ ממילא גם באכלה ב"פ שום וראתה ואכלה בצל וראתה דלא הוקבע כלל. ולפ"ז קשה לי דהא משמע דמחלקים בין וסת הגוף דאין א' קבוע ע"י חבירו אבל בדברים חריפים מצרפים כולם וא"כ אמאי נקט אם פיהקה פ"א ונתעטשה ב"פ הא כה"ג גם באכילת דברים חריפים לא הוי קביעות כנ"ל והו"ל למנקט פיהקה פ"א ונתעטשה וראתה וראשה ואבריה כבדים עליה דהוי ג' ענינים שונים דלא קבעה וצ"ע: