הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קנז
סימן קנז
[עריכה](סימן קנ"ז סעיף א') וגלוי עריות. ואם היא ספק אשת איש. עי' בספר תיבת גומא להרב פמ"ג (ריש פ' וישב):
(שם בהגה"ה) ולא יעבור לא תעשה. הנה מדברי תשובת חות יאיר (סימן קל"ט) מבואר דאם הוא לאו שא"ב מעשה הוי כמו לעבור על עשה וא"צ ליתן כל ממונו. ועיין במשבצות זהב (סימן תמ"ו סק"ו) ואולם בתשובת הריב"ש (סימן שפ"ז) מבואר דכל שהוא לעבור על לאו אף באין בו מעשה צריך ליתן כל אשר לו ולא יעבור. (עי' מ"ש בחוה"מ סימן של"ט סעיף י') בגליון בתשובת הרדב"ז (ח"ב סי' קמ"ה) כתב דאם הוא בין העובדי כוכבים ואינו מוצא לאכול אלא דברים אסורים אפי' איסור דרבנן ושמנו של גיד וכדומה חייב ליתן כל ממונו למצוא דבר היתר לאכול ולא יאכל איסור ולאחר מכן אנוס הוא מחמת נפשות ואוכל הקל קל תחילה ומ"מ אין מחויב ליקח לו ממון בהמתנה עד שיהיה לו מעות לפרוע דדלמא לא יהיה לו מעות והעובדי כוכבים חובשין אותו ומייסרין אותו ויכול לבוא לידי סכנה:
(שם) שלא לקיים מצות עשה. עי' בהנהת אשר"י פ"ק דכתובות בד"ה ומן הסכנה. ועי' בפ"י שם בתד"ה תקנתא דרבנן ועי' בב"ח א"ח (סי' תרע"ט ס"ח):
(שם) לבא עליה. בתשובת הריב"ש (סימן שפ"ז) כ' וז"ל אם היה בידה להנצל מעבירה כשתמסור עצמה למיתה תהרג ואל תעבור אלא התם אנוסה היא לגמרי שא"א לה להנצל מהעבירה בשום ענין דקרקע עולם היא. וכל אונס שהוא כיוצא בזה דא"א לו לאדם לקיים המצוה בשום פנים מחמת אותו האונס ואפילו אם ימסור עצמו למיתה אנו למדים משם שהוא פטור עכ"ל:
(ש"ך ססק"ג) ונראה לקולא. עי' תשובת חות יאיר (סי' קפ"ג):
(ש"ך סק"ט) אבל לא ידעתי מנ"ל. נסתפקו בזה רבותינו בתוס' (יומא רפ"ב) וז"ל ורבא דפליג בפ' בן סורר אשינוי' דקרקע עולם היינו לענין פרהסיא. א"נ אפי' לענין פרהסיא לא פליג אלא דמוסיף טעם שני עכ"ל בעל כתנות עור על התודה להגאון פמ"א זצ"ל:
(שם בהגה"ה) עובדי כוכבים שאמרו לישראל. עי' מג"א (סס"י קנ"ו):
(שם) אא"כ יחדוהו. עיין תשובת שער אפרים (סימן ע"ב ד' נ"ב ע"ד):
(ש"ך ססק"י) משמע דבערוה דרבנן. עי' בתשובת הרא"ם (ח"א סי' נ"ט) וביותר י"ל דאפילו בערוה דאורייתא דהיינו חייבי לאוין יעבור ואל יהרג דדוקא בערוה שיש בה כרת בזה אפילו אביזרא דידיה יהרג ואל יעבור וע' בארוכה בס' בתי כהונה (ח"ב מסי' י"ב עד סי' י"ז):