הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן מא

סימן מא

(סי' מ"א סעיף א') במקום מרה. ובמינים שאין להם מרה כדלקמן (סי' מ"ב) מהני נשתייר רק כזית במקום חיותא:

(שם) וכזית במקום היותו. ואם נשתייר כזית רק במקום מרה או רק במקום חיותא טריפה מספק:

(סעיף ג' בהג"ה) ואם יבשו. לשון הרשב"א בתה"ב יבש כזית במקום מרה או במקום חיותא טריפה. וכן נראה מההיא דלקמן (סי' נ"ב ס"א):

(שם) לא נתבאר אם זהו דוקא שיבש כל הזית אבל נשתייר משהו ממנו שלא נתייבש כשר כיון דשאר הכבד קיים וגם משהו מזית זה. או דבעי' דוקא שכולו זית קיים ואם נתייבש משהו ממנו טריפה. אח"כ ראיתי דבפמ"ג נסתפק בזה. ונ"ל לדייק ממ"ש התב"ש סק"ב דכוונת הרשב"א הא דכ' הדין ביבשו ב' זיתים ולא נקט הדין בניטל ב' הזיתים. דאזיל לשיטתי' דס"ל דניטל הכבד היינו גם הגידים והסמפונות וא"כ בניטל ב' הזיתים גם הגידים והסמפונות פשיטא דטריפה כיון דניטל כל תלייתה ממילא ניטל כל הכבד. וכן במקום מרה ניטל המרה עיי"ש. מבואר דס"ל דאינו טריפה אלא בניטל כל הזית ולא נשתייר דאי בניטל כ"ש טריפה שפיר משכחת הדין בניטל גם יש לדייק שכן דעת הכריתי ממ"ש בסק"ו דבזה הדין דיבשו ב' זיתים מחמירין דזית הוא שליש ביצה. ואם נימא דבעינן שיהא כל הזית קיים וממילא חצי ביצה היא חומרא אע"כ דבנשתייר כ"ש כשר ובזה אמרינן לחומרא דבעינן נשתייר משהו מהשליש ביצה דזהו מקרי זית. אבל אם השליש ביצה נתייבש ונשאר משהו אח"כ לא מהני כל הזית. וברור. עוד יש לי מקום ספק ביסוד כזית במקום מרה. אם העובי של מקום מרה הוא ב' זיתים ובמקום דביקות המרה נתקלקל עובי כזית ומ"מ נשאר בעובי כזית קיים מבחוץ אם מקרי נשתייר כזית במקום מרה דכל העובי מקרי במקום מרה. או דבעינן הכזית שסמוך למרה דוקא. ומדברי הכריתי הנ"ל יש לדייק דדוקא במקום מרה ממש בעי' דאי כל העובי מקרי מקום מרה מה חומרא יש לענין דנידון כזית הוא שליש ביצה והיינו כדפרשנו דבעי' שישתייר משהו מאותו שליש. הא כל עובי מקרי מקום מרה ומהני משהו מכל מקום העובי. אע"כ דמקום מרה ממש בעי' בסמוך לה ודו"ק. ומ"מ צ"ע לדינא: