הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שנג

סימן שנג

[שו"ע] י"א שקונה. נ"ב וכ"ה דעת תוס' בסוכה פ"ג אבל דעת המאור ורמב"ן פרק הגוזל ומאכיל דלא מהני שינוי החוזר לברייתו אף אם היאוש ובשינוי השם מעלי' דא"ח לברייתו דעת כל הפוסקים דקנה בלא יאוש. זולת דעת המאור דלא מהני. ועיין דרישה דכתב בפשיטות דלדעת התוס' והרא"ש דגם שינוי מעשה החוזר לברייתו קנה עם יאוש ובמחכ"ת אשתמיטתי' דברי תוס' סוכה דהוכיחו דלענין זה גרע שינוי מעשה משינוי השם:

[הגה] ויש חולקי'. נ"ב ביש"ש בב"ק פ"ז כתב דאם נתן הגנב בפקדון לאחר ואח"כ נתייאשו הבעלים ואח"כ מכר הגנב להנפקד לא קנה דהוי ש"ר קודם יאוש במה שהפקיד אצלו. ובמגיני שלמה בחי' סוף קדושין השיג ע"ז דפקדון לא מקרי ש"ר דברשותא דמרא קאי וכשהקנה לו אח"כ זהו שינוי רשות אחר יאוש ע"ש:

[ש"ך אות ד] הלכה. נ"ב לא הבנתי איך תלה זה בדאביי הא גם לרבא היכי באיסורא אתי לידי' ל"ק דהיינו ביש בו סימן ונתייאשו אח"כ אלא דרבא ס"ל דיאוש של"מ הוי יאוש מש"ה באין בו סי' דעומד להתייאש הוי יאוש ובהיתרא אתי לידי' וצ"ע:

[ש"ך אות ה] פ' חזקת. נ"ב כבר הקשה כן הב"ח בעצמו סי' שע"א ותירץ דמיירי בידוע שקנה בעד כל דמי החפץ: