הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שמא

סימן שמא

[שו"ע] יכולי' להחזירו. נ"ב אבל השואל יכול להחזיר ת"ז ודוקא אם מחזיר לרשות בעלים. אבל קודם שהחזירו לרשות בעלים אף שחזר מהשאלה חייב באונסי'. ולא הוי ככלתה זמן השאלה נ"י בב"מ דף קכ"ב ע"א בסופו בשם הרא"ש ועיין לעיל סימן רצ"ג ס"ב:

[שו"ע] משתמשי' בה. נ"ב שוכר שמת אם היורשי' רוצים להשתמש בה. נלענ"ד דאף בלא הניח להם אביהם נכסי' צריכי' לשלם השכירות משלהם אף דאין להם זכות יותר מאביהם. מ"מ כיון דאביהם לא הי' להם זכות שמוש בחנם ה"נ אין להם זכות שמוש בחנם ומ"מ אפשר לומר דאביהם מיד ששכר נעשה בע"ח על דמיו וזכה בשמוש ויכולי' היורשים לומר אבינו אנו יורשים זכות השמוש וחובו אין משלמי'. ודמי לקנה מטלטלי' ולא נתן דמיהם ומת דיורשי' זוכי' בהמטלטלי' וחובו אין משלמי' ה"נ שכירות ליומא ממכר הוא ויש ללמוד כן מדברי תשו' הרשב"א סי' אלף וכ"ח ואם הניח אביהם אחריות נכסי' עיין לעיל סי' של"ד ס"א בהגהת ש"ע. אח"ז רב מצאתי בריטב"א פ"ג דכתובות דכ' להדי' דשכר אביהם ומת דמשתמשים כל ימי השכירות ואין חייבי' לשלם השכירות אם לא הניח להם אחריות נכסי'. ועיין תשובת בני אהרן סי' כ"ט:

[שו"ע] אבל חייבי' עלי'. נ"ב וכ"כ תוס' בב"מ דף צ"ו ע"ב אבל בנ"י שם משמע דאפי' בפשיעה פטורי' וכ"כ בשיטה מקובצת שם בשם רמב"ן:

[שו"ע] כשומר שכר. נ"ב ואם לא ידעו שהיא שאולה וסברו דנהנו משלהם י"ל דפטורים ועיין בספר מחנה אפרים הל' שאלה סי' ב':

[שו"ע] חשבו שהוא. נ"ב בתשו' גנת וורדים חח"מ כלל א' סי' ג' הביא דמצינו בשטת קמא להרב המאירי שכתב בשם הרב וכו' כסבורין של אביהם וכו' ואי הוי יתמי דערבי משתבעי דלא הוי ידעי דדילי' היא ופטירי מהאי תלתא ומסתברא דשבועת חפץ כד משתבעי עכ"ל:

[שו"ע] דמי בשר בזול. נ"ב ואם הניח להם בגד שהם בפקדון גבי' וסברו ששל אביהם ונשתמשו בהם ובלו. עיין לשון הרמב"ם פ"ו מזכיי'. ובלשון תשו' הרא"ש בטור אה"ע סי' נ' ובתשובת הרשב"א שהביא הב"י שם וצ"ע לדינא:

[שו"ע] הרי השואל משתמש. נ"ב וא"צ ליתן להמשאיל להשתמש בו אף בשעה שא"צ לשואל להשתמש בו. טור בשם הרמ"ה. ומה"ט אם נאנס ביד השואל א"צ לשלם רק דמי השברים דהא אין למשאיל זכות בו בעודו שלם ד"מ בשם נ"י:

[שו"ע] בקנין ע"ז. נ"ב או שהחזיק בפירוש בגרגות' הדא אדעת למזכי בכולא עד דמתרמי לי' גרגות' נ"י: