הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רעז

סימן רעז

[שו"ע] נוטל פי שניים. נ"ב בן בכור ובת שיש לה שטח"ז חצי חלק זכר פשוט עיין תשובת שבות יעקב ח"ג סי' קע"ד:

[שם] נ"ב עי' מה שכתב בגליון לעיל סי' רי"ד בסמ"ע ס"ק כ"ו:

[שו"ע] בנכסי אביו. נ"ב פרק נערה דף פ"ג כתב וז"ל ובני האשה שכתובתה מרובה הי' אחד מהם בכור לאביו אינו נוטל פי שניים בנכסי אמו בכתובתה אלא רואי' כאלו חולקי' כל בני אביו כל הנכסים שהניח להם אביהם בשוה ונוטל זה חלק בכורה כחלק א' מן האחים כמבואר בקונטרס הראיות ועי' במ"ל:

[סמ"ע אות ו] ואע"פ דעדיין. נ"ב עי' ספר שב שמעתתא ז' פט"ז:

[שו"ע] לפיכך בן ט'. נ"ב בת' מהריב"ל ח"ג סי' מ"ד כתב ויש להסתפק אי היינו דידעי' בודאי דכלו חדשיו א"ד דבן ט' היינו סתם ולד לאפוקי בן ח' עכ"ל. ומדברי שארית יוסף בתשובה סי' כ"ה בסתם ולד שחי איזה שעות ומת ויצא לדון דהבא אחריו אינו בכור לכהן דנפל שיצא אין הבא אחריו בכור לנחלה (ובזה חלקו הסמ"ע והב"ח) משמע דדן הולד לנפל. ומ"מ לענ"ד הא קיי"ל דרוב ולדות הם ולד מעליא. ולענין נשאת לכהן סמכי' דלא תבעי חליצה ואף אי הוי ספק בן קיימא הוי הבא אחריו ספק בכור דאינו נוטל פי שנים כדלקמן ס' י"א:

[ש"ך אות א] וכ"כ רש"י. נ"ב עיין ספר סדרי טהרה סי' קצ"ד ס' ק"ג:

[שו"ע] הי' הבכור. נ"ב וברי"ו כתב עלה ודלא כהש"ג דס"ל דלא הוי בכור ובספר פנים יפות על התורה מהגאון בעל ספר כתיבה פרשת תצא כתב די"ל דלא פליגי דהרמב"ם מיירי שנשא ממזרות דתפסי קדושי' והש"ג מיירי בממזר שהוא מצד שבא על הערוה:

[סמ"ע אות יח] אין סומכין על זכרון. נ"ב זה מיירי בכתב מאינש דעלמא אבל הכותב זמן תולדות בניו לזכרון למה לא נסמך ע"ז לענין ירושה ט"ז:

[שו"ע] שלא הוחזק בנו. נ"ב עיין תשו' מהריב"ל ח"א כלל י"א סי' ס"א:

[סמ"ע אות כד] דמיירי שאין עדים. נ"ב עיין תשב"ץ ח"ב סי' צ':

[הגה] בהספדו. נ"ב עיין תשו' בני אהרן סי' ס"ג. ויפה השיג עליו בבתי כהונה בית ועד סי' ו' ד"ה והרב: