הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רעג

סימן רעג

[שו"ע] שאסור לחזור בו. נ"ב עיין בתשו' ב"ח סי' קכ"ד שכתב דיכול להפקיר דבר שלא בא לעולם. וע' בקצות החושן סי' רי"א ובשו"ת מהרי"ט חאה"ע סי' מ' דכתב דאין להפקיר דשלב"ל או אינו ברשותו:

[שו"ע] המפקיר לעניים. נ"ב ע' ירושלמי רפ"ו דפיאה הובא בהר"ש שם דאם הפקיר לישראל ולא לנכרים או לאנשי עירו ולא לאחרים לא הוי הפקר לר"ל. ולר"י הוי הפקר והובא ג"כ בתוס' גיטין מ"ז ד"ה אדעתא:

[שו"ע] עד שיגביהנו. נ"ב וע' לעיל סי' קצ"ח ס"ד ועיין בתוס' בב"ק דכ"ט בחד תירוצא דאפי' אם להגבהה בעי' ג"ט מ"מ בהפקר סגי הגבהת טפח:

[שו"ע] וכיוצא בהם. נ"ב אווזין ותרנגולים שאבדו והלכו להם הוי הפקר. והמחזיק בהם זכה. תוס' חולין דף קל"ט: