הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן רמ

סימן רמ

[שו"ע] ב' השטרות במכר. נ"ב ואם ב' כיתי עידים מעי' בע"פ כה"ג שהביא כת א' העידו שנתן לו השדה בניסן ובאייר הביא כת אחרת שהעידו שנתן לו באייר עיין קצות החשן סי' ל' ס"ק ה':

[שו"ע] ואם לא הוסיף. נ"ב אם כ' בשטר הא' ע"מ שתעשה דבר פלוני. ובשני כתב ע"מ שתתן לי ר' זוזי אמרינן דנתן לו הברירה לעשות א' מהב' תנאי'. אבל אם כתב לו בא' ע"מ שתתן לי ר' זוז. ובב' כתב ע"מ שתתן לי ש' זוז. אמרינן דביטל שני את הראשון כך מתבאר בסוגי' דגיטין דף ע"ו ע"א ובש"ע אה"ע סי' קס"ג ס"י. ואם ב' מתנתו הם בע"פ אין א' מעידי תנאי הראשון ואחד מעידי תנאי השני מצטרפין:

[סמ"ע אות ח] מזמן הא' הן פסולי'. נ"ב וחתימי' בו אותן עדים. והיינו מטעם דמספקא לן אי קיי"ל כרפרם או כר"א ומוקמי' השטר בחזקתו כ"כ הפרישה. ועיין בהר"ן שכתב בשניה' במתנה גם ר"א מודה דאמרי' אודויי אודי לי' דבמתנה ל"ש אחולי. א"כ בכה"ג כל שטרות שלו פסולים אבל בתוספ' כתב דגם במתנה שייך אחולי:

[שו"ע] הדבר מסור לדיינים. נ"ב ודוקא היכי דאין למקבל מתנה זכות לזה יותר מזה אבל היכי שהקנה ראובן כל נכסיו לשמעון וחזר שמעון בו ביום והקנה כל נכסיו לראובן ואין אנו יודעים מי הוא האחרון שזכה בנכסיו מחזקי' לכ"א מהם בנכסיו דהיינו חזקתו הראשונה. ודוקא במקרקע אבל במטלטלי' אי קיימא ברשות' דחד מינייהו מוקמי' בחזקת'. ועיין בקצות החושן בקונטרס התפיסות כלל ב' סי' ג'. ואם ראובן כתב כל נכסיו לשמעון ובו ביום כתב שמעון כל נכסיו ללוי. והספק אם תחלה כתב ראובן לשמעון וזכה לוי גם בנכסי ראובן שזכה בהם שמעון תחלה. או דשמעון כתב תחלה ללוי ולא הי' בכלל נכסי' ראובן. נראה לענ"ד כיון דא"א ללוי לזכות בהם אא"כ שתאמר דהי' לשמעון זכות בהם שעה א' ממילא הי' שמעון מר"ק בנכסיו של ראובן ומתוקי' לי' בחזקתו ובמטלטלי' אם תפס לוי תליא בדין תפיסה מספק נגד חזקת מרא קמא: