הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קצא

סימן קצא

[שו"ע] שדי נתונה לך. נ"ב שליח שמכר שדה וחתם בשטר מכירה שמו אף שמברר לוקח בעדים שהי' זה שליחו של בעל השדה מ"מ לא קנה בשטר זה עיין ספר מקור חיים להל' פסח סי' תמ"ח ס"ק ט':

[סמ"ע אות ג] שאין בו עדים כלל. נ"ב תמהני דבכתב סופר ואין עליו עדים אין דין שטר עליו ובמה קנה. ואם בכת"י המוכר דהוי כחת"י דכק' עדים דמי. איך כתב הסמ"ע סק"א אע"ג דחרס יכול להזדייף הא בכת"י דמוכר א"י לזייף כמ"ש תוס' ב"ב נ"א:

[שו"ע] עד שיתן דמים. נ"ב וכתב הר"ן בקדושין ואפי' לא עייל ונפיק אזוזי לא קנה. ואם נתן דמי מקצתה ולא עייל ונפיק אזוזי ג"כ אינו קונה כיון דלא לשם קנין נותנים לו לפיכך אע"פ שקיבלם אין מזה ראי' דניחא לי' שיקנה בהם. וממילא אפי' נגד דמים לא קנה דאין קנין שטר לחצאין ועיין לעיל סי' ק"צ ס' ט"ו בהגה. ועיין ריטב"א קדושין דדוקא באתרא דלא קנה בכספא אבל במקום שא"כ שטר נהי דלא קנה מדין שטר כיון דנתן רק מקצת מ"מ קנה מדין כסף דהיינו בעייל ונפיק נגד מעות שקיבל ובלא עייל ונפיק כולה עיי"ש:

[שו"ע] שטרי קנין. נ"ב עיין תומים לעיל סי' ס"ג ס"ק י' ובסי' ס' ס"ק ט"ו ובסמ"ע לקמן סי' רנ"ג ס"ק ע"ב. ועיין תשובת רשד"ם חאה"ע סי' מ"ד ק"ע ובחלק ח"מ סי' י"ח רכ"ה רמ"ז רנ"א רס"ח ש"ד שט"ז של"ח. ובתשו' הר"ם טראני ח"א סי' רמ"ט ותשו' הראנ"ח ח"ב סי' כ':

[הגה] ונקרע השטר. נ"ב עיין ש"ך לקמן סי' קצ"ז סק"ד ובט"ז שם ובב"ש אה"ע ר"ס קמ"ו:

[ש"ך אות ג] עיין תשו'. נ"ב ועיין תשו' הראנ"ח ח"ב סי' ב':

[ט"ז] ואבדו תוך הזמן אינו קונה. נ"ב תמוהי' דברי קדשו בעיני דממנ"פ אם הוא שטר קנין יקנה השטר ומחוסר דמים ליכא כמ"ש הסמ"ע ס"ק ה'. ואם הוא בשטר ראי' א"כ בהך שטר נגמר הקנין למפרע במעות. וכמ"ש הר"ן בקדושין בפרק א'. וכיון דנתינת דמים כבר נגמר והשטר הוי רק כתולה בזמן וכדמוכח מהר"ן אפי' מעכשיו הוי וצ"ע ודו"ק: