הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קמט

סימן קמט

[שו"ע] בחזקת שניהם. נ"ב ואם אחד מהם השכיר כל הבית וגבה כל השכירות הוי חזקה. דלענין חלוקת דמי השכירות הוי יש בה דין חלוקה. ואם עדיין לא גבה משכירות אף דיש בו ד"ח י"ל דלא הוי חזקה דשותף כיורד ברשות. ומה שעושה הוי בשביל שניהם. כ"כ מהרי"ט ח"ב סי' כ"ו ועי' תשו' שבו"י ח"ג סי' קס"א:

[הגה] אבל חפר. נ"ב עי' מהר"י מינץ שם דאיכא דמפרשי הא דמשני הש"ס בחפר בה בורות צריכים למחות היינו לענין דלא מצי בעל למחות לה אא"כ למסתם אותם כי מחלת לי הבורות אבל אי טען הבעל בגוף הקרקע דזבנית אין לו חזקה ע"ש:

[שו"ע] מי שהוחזק. נ"ב וכתב הטור אפי' אין ידוע שבזה הפעם בה להו בתורת גזילה כיון דפ"א הוחזק עלי' גזלן ויצאה מתח"י בתורת גזילה שוב אין לו בה חזקה לעולם. וכ"כ הח"מ בשם י"מ וע' עוד בטור אם ידוע שעשה תשו':

[סמ"ע אות כז] וכמ"ש בדרישה. נ"ב עיינתי בדרישה שכתב הטעם הא דלא נאמן במגו דקניתי אחר שנתגיירתי דהוי מגו במקום אנן סהדי דסתם כותי גזלן היא ואינו קונה ע"ש ולא זכיתי להבין דא"כ אמאי נאמן הלוקח מנכרי בפני זבנה הנכרי ממך במגו דמינך זבנתי' נימא נמי דהוי מגו במקום עדים:

[ש"ך אות כט] בתשו' מהרי"ט. נ"ב ובתשו' הראנ"ח ח"א סי' פ"ד וע' תשו' להרב מוה' יעקב בילי שבסוף ס' עזרת נשים סי' ב' ובתשו' מוצל מאש סי' א':