הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן קה

סימן קה

[שו"ע] שכל התופס לבע"ח במקום. נ"ב ובספיקות היכי דמהני תפיסה ותפס אחר בשבילו י"ל דמהני דכיון דאינו ודאי מחייב לאחרונ' דהא אפשר דהדין כן דשייך לזה. תשו' מקור ברוך סי' ס' ועיין בתשובת פני משה ח"א סי' צ"א דכתב לצדד דתפיסת ק"ל לא מהני רק הבע"ד עצמו ולא באחר בשבילו:

[שו"ע] ואפי' עשאו שליח וכתב. נ"ב וממילא ה"ה באם התופס זה נותנו לחצר של בעה"ח לא זכה בה כיון דחצר מטעם שליחות איתרבא הוי רק כשליח שמסר לשליח זולת בעומד בצד שדהו דהוי יד כמבואר בפ"ק דמציע' אבל לדעת הנ"י שם דחצר המשתמר בדבר שזכות היא לו הוי כיד אריכת' ועיין ש"ך לקמן סי' רמ"ג סק"י א"כ אם נתן זה התופס ליד חצר המשתמר זכה בה אבל אם נתן לחצר שאינו משתמר ואינו עומד בצד שדיהו אף לשיטת הי"א לקמן סי' ר' מ"מ הוא רק מטעם שליחות ולא מהני הכא ודוק. והגאון בעל בית מאיר השיב לי די"ל דיסוד תלב"ח דל"ק דהוי כעין אין שליח לד"ע כיון דחב לאחרים וזה ל"ש בחצר:

[ש"ך אות א] ואפי' עשאו שליח. נ"ב עיין תשובת פני משה ח"א סי' צ"א:

[סמ"ע אות ג] כיון דלנפשי' לא מצי לזכות בכולו. נ"ב עיין סמ"ע סי' רמ"ג ס"ק כ"ו:

[ש"ך אות ב] דהיכי דזכי לנפשי' מידי זכי לחבריה. נ"ב עיין תוס' בב"מ ד"ה ושותפים שגנבו דמשמע דס"ל דדוקא בגנבו יחד אבל לא בגונב א' לעצמו ולחבירו ועיין במחנה אפרים הל' שותפים סי' ח':