הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן צז

סימן צז

[סמ"ע אות יח] או אוכל מתוכו וממנו לעולם. נ"ב משמע דדעת הסמ"ע בפשיטות דכלים שאוכלים מתוכו היא בכלל רחיים ורכב וכן משמע בטור דכולל קערות. אבל מדברי הת"מ הל' ה' ד"ה הא מבואר דצליחות וכוסות לא מקרי כלים שעושים בו אוכל נפש:

[שו"ע] אינו חייב להחזיר לו. נ"ב ואם החזיר לו ומת הלוה בנתיים או שעבר שמיטה בנתיים עיין במ"ש הב"י לעיל סי' ס"ז ס"ד בשם ס' הגהות מיימונית ד"ס משפטים ומרדכי פרק המקבל ועיין באו"ת שם סק"ו:

[הגה] אין ב"ד ש"מ חייבין לכוף. נ"ב ואף דיש בו ג"כ לאו דלא תשכב בעבוטו. מ"מ כיון דהלאו ניתק לעשה אין כופין עליו מ"ל פ"ז מהל' מתנת עניים ה"י ועיין במ"ל פ"ג הי"ד מה' עבדים:

[שו"ע] וכסות י"ב חודש. נ"ב וא"י להוציאו מבית דירה שלו שדר בה עד י"ב חודש ת' מהרי"ט ח"א סי' קי"ג:

[שו"ע] ואפי' ספר תורה. עיין שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סי' ה':

[שו"ע] עד שיפרע בעה"ש תחלה. נ"ב והיינו ממקרקע אבל ממטלטלין חולקים ב"י:

[הגה] הדין עם המלוה שהרי. נ"ב ע"ל סי' ק"ה ס"ב בהג"ה:

[סמ"ע אות נז] לפרנסו ל' יום לו ולא לה. נ"ב וכיון דמן הדין הי' הבע"ח נוטל הכל אלא דהתורה נטלה מהבע"ח ונתנה לו וילפי' דלו ולא לה אין החיוב עליו ליתן לה מזה מיהו י"ל דצריך לחלוק עמה אלו מזונות עכ"ל הפרישה:

[שו"ע] אע"פ שעדיין לא לבשו. נ"ב עיין שו"ת צ"צ סי' ג':

[שו"ע] או ממה שפסק הבעל לה. נ"ב ועיין שו"ת מהרי"ט חח"מ ססי' קט"ו: