הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תקו
סימן תקו
[עריכה][ט"ז סק"ב] דזה אפשר מאתמול וכו'. הר"ן כ"כ בשם פירש רש"י אההיא דאין שונים דהתם ליכא טעמא דהוא לימים רבים כמו טחינה וקצירה דאין דרך לשנות לימים רבים. מש"ה כת' הטעם דאפשר מעי"ט. ובאמת מהני בזה שינוי. והוי כמו דיכת מלח לעיל סי' תק"ד. וע"ז כ' הר"ן דאחרים פירשו. דהטעם דמחליף ברקידה ראשונה. דאסור משום דדרכו לעשות כן לימים הרבה. אבל בטעמא דאין מרקדים לא כ' הר"ן טעמא דאפשר. אלא הטעם כפשוטו כמו בקצירה. משוה דדרך לעשות לימים רבים. או מקרא דמלישה ואילך:
[מג"א סק"ח] וא"ל יתן המשואר לעכו"ם. לענ"ד הא טבל אסור בהנאה ואסור ליתנו לעכו"ם כמ"ש תוס' עירובין די"ז ע"ב ד"ה ואת האכסנאי. אח"ז ראיתי שעמד בזה הנז"ש:
[שם] דהא חלת א"י גם כן אסור לאכול ממנה. לכאורה אינה ראיה כ"כ די"ל. דדוקא חלת א"י דהוי מתקן גמור בזה אסור. אבל חלת ח"ל. דלא הוי מתקן גמור. כיון דיש בו היתר אכילה וכדס"ל להרא"ש וסייעתי' דרבה ס"ל מה"ט להתיר י"ל דאף דאבוה דשמואל דחשיב ליה מתקן מ"מ קיל יותר ולא אסור רק היכי דאפשר לאכל' ע"י אוכל והולך. אבל בלא אפשר שרי להפריש. אמנם כיון דקיי"ל דחלת ח"ל אסור להפריש והיינו כשטת הרי"ף ומשמע דאנן ס"ל דרבא מתיר אף בחלת א"י ומוכח מפ' משילין דהלכה כאבוה דשמואל וכמ"ש הרי"ף. א"כ לא מצינו כלל צד קולא לומר דחלת ח"ל לא מקרי מתקן והוי לגמרי כמו חלת א"י. וראיה לזה ממה דס"ל להמרדכי דגלגל עיסה מעיו"ט אסור לאפותה. הרי דאפי' דא"א לאכול בלא הפרשה מ"מ אסור להפריש. ומ"מ יש לדון כיון דהרבה פוסקים מקילים בחלת ח"ל להפריש. היכי דלא אפשר סמכי' אהנך פוסקים ולזה בע"פ בשבת יש להפריש ולהאכיל לכהן קטן פחות מט' או לגדול שטבל לקריו:
[סעיף ד'] מניחה עד הערב ושורפה. משמע דלערב שורפה. ע"ת נ"ב מהדורא תניינא סי' צ"ו: