הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן תפט

סימן תפט

[סעיף א'] מתחילין לספור. אם ספיר' בכתב הוי ספירה ע' ת' מגן שמואל סי' כ'. אם סיפר בדרך עשרים חסר א' יצא שו"ת פרי הארץ להר"ם מזרחי סי' י' הא דלא מברכים שהחיינו על ס"ע ע' שו"ת רדב"ז סי' נ"ד:

[מג"א סק"ב] ואם ירצה שומע הברכה. וטוב שיברך א' ויוציא אחרים לקיים ברוב עם הדרת מלך עיין לעיל סי' רצ"ח סי"ח. ע' שו"ת מבי"ט. סי' ק"פ:

[סעיף ז'] שכח ולא בירך כל הלילה. מת לו מת בלילה ובה"ק רחוק באופן שיהיה אונן כל הלילה ולמחרתו כל היום יספור בלא ברכה ובימים שלאחריו יספור בברכה תשו' נודע ביהודה סי' כ"ז:

[סעיף ט'] יש לספור קודם שמברכין. מקורו בתה"ד ולענ"ד יש לדון לדינא די"ל דהתה"ד ס"ל כהפוסקים דהבדלה דרבנן אבל לפסקי רמ"א לעיל סי' רע"א ס"ה דמפסיק באמצע סעודה להבדלה ע"כ ס"ל דהבדלה דאורייתא וכמ"ש המג"א רסי' רל"ט (ומ"ש הרמ"א סס"י רצ"ו דשנים לא יבדילו לעצמן היינו לכתחילה לחוש לחומרא להסוברים הבדלה דרבנן ונשים פטורות אבל מעיקר הדין מבדילין לעצמן דהבדלה דאורייתא דזכור היינו בכניסתו ובציאתו וממילא נשים חייבות דכל שישנו בשמיר' הן) י"ל דהבדלה קודם ואע"ג דבכל מ"ש ספירה קודם משום אפוקי יומא עדיף מסבר' דקדימה דאורייתא ומוכח כן מיקנה"ז אף דקידוש דיו"ט דרבנן כמ"ש המג"א רסי' רע"א מ"מ י"ל במ"ש ויו"ט לענין הספירה דיש בקידוש עיולי יומא ובהבדלה אפוקי יומא קיימי אדינא להקדים דאורייתא ובאמת מ"ש במ"ש דעלמא ליכא גם כן הוכחה להקדים ספירה להבדלה מיקנה"ז דהתם יש ב' למעליות' א' עיולי יומא דקידוש וא' אפוקי יומא דהבדלה מש"ה מקדימין לקידוש דרבנן מקמי הבדלה דאורייתא ואף דהרמ"א לא הגיה כן וגם המחבר נראה דס"ל הבדלה דאורייתא מדבריו רס"י רצ"א דמשמע להלכה דנשים מחוייבות בהבדלה היינו כיון דהרמ"א פסק כאן סעיף ד' דפוסק מאכילתו לספירה וחושש להסוברים ספירה בזה"ז דאוריית' מש"ה ס"ל כאן כתה"ד דסופרים קודם אבל למ"ש המג"א סי' זה סק"ו דאם טעה וספר בה"ש יצא מדאין חוששים להפוסקים דלא יצא ומהראוי לספור משתחשך בלא ברכה דאינו טורח כלל דס"ל דעיקר ספירה בזה"ז דרבנן א"כ צריך ראי' גדולה להקדים ספירה דרבנן להבדלה דאורייתא כיון דנגד אפוקי יומא יש ג"כ עיולי יומא וצ"ע: