הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שלו

סימן שלו

[סעיף א'] בין יבש. ע' לקמן סי' שע"ב במג"א סקכ"ו:

[מג"א ס"ק א'] אסור משום לא פלוג. ק' לי הא מבואר בסוגיין דבאמת מותר כה"ג אלא דרב בקעה מצא בה וגדר ואנן סמכינן ע"ז והוא בדרך גדר וחומרא:

[שם בא"ד] אבל באמת ביבש שאין בו לחלוח. ר"ל דהא דאמרי' דאסור משום דנתרי קינסי ולא משום יעלה ויתלוש היינו דאין בו משום תלישה אלא דהתלישה אסור מדרבנן אטו תלישה אחרת אם כן משום שמא יתלוש לא היה אסור דהוי גזירה לגזירה רש"י:

[שם בא"ד] וצריך ליישב. ע' שבת ק"ן ב' בתוס' דהביאו ראייה מסוגיא דאמרי' דנתרי פירי דהוי תלישה גמורה ביבש אלא דמוקי לסוגי' בלא יבש עוקצין עיי"ש:

[מג"א ס"ק ב'] אין מניחים נר עליו. צ"ל בי"ט:

[סעיף ח'] אפילו אינו נקוב יש ליזהר מליטלו. סוגי' דהאי פרפיסא מיירי רק בעציץ נקוב אבל באינו נקוב י"ל דליכא איסור כלל כיון דעל קרקע ג"כ איו לו יניקה מהקרקע במה שנוטלו ומניחו על מקום אחר לא עביד מידי ובפרט שהניחו על יתידות דגם בנקוב הוא רק דרבנן וא"כ בעציץ שאינו נקוב דלית בי' תלישה כלל מדאורייתא י"ל דהוי כמו גזירה לגזירה ואולי דטעם הש"ע מכח הספק אם דינא דעציץ שאינו נקוב בעץ או בחרס:

[ט"ז ס"ק ט'] באיסור דאורייתא. ע' מג"א סי' ש"ב סנ"ו:

[מג"א ס"ק יא] אין לך תלישה גדולה מזו. ע' מנחות דף ע' ע"א ואז גחין ואכיל וכו' אח"כ מצאתי כן בתבואת שור בח"י לשבת ע"ג ב' ובקונטרס מוצל מאש סי' ח"י:

[מג"א ס"ק י"ב] מנ"ל להרמב"ם הא. ע' ת' מהריט"ץ סי' ע':

[מג"א ס"ק י"ג] וע' סי' תרנ"ד דאסור להוסיף שם איתא רק דמותר להחזיר הלולב למים בי"ט ולהוסיף מים ודינא דשבת לא נזכר שם כיון דלדידן אסור הלולב לטלטל בשבת ומ"מ הדין אמת דכיון דאם נוטלים לולב בשבת דמחזירים אבל לא מוסיפים כדאיתא במתני' דפ"ג דסוכה וא"כ ה"ל להדיא לבאר כאן דרך חזרה מותר אבל לא להוסיף מים כיון דהיתר דהוספה לא נשמע מדינא והנה רש"י והרעמ"ב כתבו במתניתין דסוכה דמחזירין שהרי משם נטלו היום מלשון זה משמע לכאורה דדוקא כשנטלו בשבת מהמים אבל אם נטלו משם בע"ש אין מחזירים לאותו מים בשבת כיון דלא היה הלולב במים בשבת אבל לא מצאתי מי שהעיר בכך לחלק בזה: