הגהות רבי עקיבא איגר/אורח חיים/סימן שי
סימן שי
[עריכה][סעיף ז'] והיה עליה בין השמשות. לשון הרש"י כל בהש"מ ע' במשבצות זהב בפתיחה לה' י"ט פ"ג ח"ב אות א':
[שם בהג"ה] אא"כ עשה בו מעשה. מבוא' דבאמירה בעלמא לא נתבטל יחודו. ועמ"ש בסי' ש"ח ס"א בגליון:
[מג"א סק"ה] וכ"ע מודו בזה דהוי כלי שמלאכתו לאיסור. לענ"ד לאו כ"ע הוא דלפ"מ שכתבתי לעיל סי' רע"ט במג"א א"ח דהרשב"א בחי' שבת ד' קכ"ב. וכן בתשו' תשב"ץ בשם הראב"ד דנר לא מקרי מלאכתו לאיסו' דאיני משמש מלאכת איסור. אלא דהאיסו' מונח עליו א"כ ה"נ במטה שאינה משמשת מלאכת איסו' רק דהמעות מונח עלי' לא מקרי מלאכת איסור. ובלבוש כאן כ' פלוגתא אם המטה מקרי מלאכת איסו' או כיון דהמטה אינו עושה דבר רק דהמעות מונח עלי' לא מקרי מלאכתו לאיסור והיינו כדברינו:
[מג"א סק"ו] א"צ לנערו. ונלע"ד שכן מוכח להדי' דעת תוס' והרשב"א בחדושיו שהקשו דמאי פריך הש"ס הא אין עלי' מעות דלמא מיירי בשוכח שיש עלי' מעות דאסו' היינו טלטול גמור ואינה נשמטת אף טלטול גמור מותר עיי"ש. ולשטת הרמב"ם דגם באינה נשמטת אם אפשר לנער אסור א"כ ע"כ הא דנשמטת אסור היינו בא"א לנער משום בסיס. א"כ מוכח דמיירי במניח בכוונה באמת ליתא לקושי' תוס':
[סעיף ח'] לכסות בו רוק וכו'. ע' לקמן ססי' שי"ג במג"א: